איך מתמודדים עם ילדה שבטוחה שהיא נסיכה?

"גם את וגם אני יודעות בדיוק איך נוצר המצב הזה: מדובר בילדה שמאז שנולדה התמודדה עם סיטואציה כואבת, סוג של סבל, צורך טבעי בהשגחה לתקופה ארוכה. הילדה הקטנה הזאת גדלה אל תוך אווירה שבה לא נדרש ממנה שום דבר. מוותרים לה, כל מה שהיא רוצה היא מקבלת, וממש כמו שתיארת, היא מרגישה שהיא נסיכה. אנחנו רוצים להכניס אותה לפרופורציות של ילדה קטנה ומתוקה שמרימה בגדים וצעצועים אחריה, דואגת לסדר ומתחשבת באנשים אחרים, אבל היא, מהזווית שלה, מרגישה שהיא לא באמת צריכה לעשות כלום. את לא יכולה לגרום לילדה לעשות את מה שאת רוצה. הרי את לא יכולה באמת לגרום לה להרים את הבגדים או לישון לילה שלם באופן רציף במיטתה. חשוב לי שכולם יבינו שלנו, ההורים, אין שום יכולת לשלוט בחייהם של ילדינו. הילדה הקטנה הזו לא משתפת פעולה גם בגלל מציאות חייה וגם בגלל שהיום יש לה רווחים פסיכולוגיים מזה שהיא לא משתפת איתך פעולה: היא מקבלת יחס ותשומת לב מרובה בגלל ההתנהגות שלה".

"אם תיצרי שינוי בתגובה שלך, תוכלי לגרום לילדה להסיק מסקנות שונות. נניח במקום שהיא תגיע אליכם לחדר בלילה, תיקחי מזרן ותישני ליד הילדה כמה לילות. לאחר כשבועיים היא כבר לא תתעורר. אם היא עולה על השולחן, תגידי לה פעם אחת שאת לא מתכוונת להעיר לה יותר, ואם היא תעשה זאת שוב, את תורידי אותה מהשולחן בלי מילים. הילדה תלמד שאין טעם להתנגד כי אמא שלה תוריד אותה מהשולחן בכל מקרה. בשורה התחתונה הילדה הזו מפעילה אותך, את עובדת אצלה, וחייב להיות פה שינוי. תתחילי להעניק לה תשומת לב על דברים יותר חיוביים, למשל אם היא יושבת ומשחקת, תעברי לידה ותגידי: ‘איך את רגועה, איזה כיף שיש לי ילדה מהממת כמוך’ ולכי משם. תיתני לה תשומת לב במקומות שאת רוצה לחזק כי כרגע את מחזקת מקומות לא טובים אצלה".

"ההורים חווים היום בלבול גדול מאוד בנושא העלייה לכיתה א’, אבל חשוב לדעת שילדים מבינים את המשמעות של מעבר לכיתה א’. הם מבינים שזהו מעמד שונה, ולעתים זה עלול להפחיד אותם מעט. הייתי רוצה שתשאלי את עצמך מה באמת מתאים לילד. במקום לבדוק אם את עלולה להסב לו נזק, תבדקי מה ישפיע עליו. תבדקי מה האינטואיציה שלך בנושא זה, הרי אינטואיציה היא לא דבר שנופל מהשמיים, היא מבוססת על ניסיון חיים אמיתי ולא על מחשבה כמו ‘אוי, איזה מסכן, נשאיר אותו עוד שנה בגן’. תקשיבי לתחושת הבטן שלך כי רק את יודעת מה הכי מתאים ומה הכי טוב עבור הילד שלך. אם הוא קטן פיזית, ועדיין לא התפתח מבחינה רגשית, יכול להיות שהמעבר לכיתה א’ בשנה הבאה לא ייטיב עמו. דווקא אם תשאירי אותו עוד שנה בגן, את יכולה ליצור אצלו יתרון על פני חבריו לכיתה".

"הוא ייכנס לכיתה א’ בגיל 6.5 ולא בגיל 5.5 וידע לקרוא ולכתוב, יהיה טוב בחשבון ויתחזק רגשית כי אין ספק שהתפתחותו הרגשית של הילד הולכת יד ביד עם התפתחותו הקוגניטיבית. אם הילד פונה אליכם או אומר לגננת שהוא לא רוצה לעזוב את הגן ומפחד מהמעבר לבית הספר, תגידו לו שהחלטתם להקשיב לו ולתת לו להיות עוד שנה בגן כדי שיוכל להתפתח וללמוד. אבל באותה הנשימה תגידו לו שיהיה לו ברור שהוא נשאר בגן רק לשנה אחת ולא יותר, ושהוא ייכנס לבית הספר בשנת הלימודים הבאה ויעלה לכיתה א’ כמו כל הילדים בעולם".