בני בן ה־10 לא מצליח להתחבר לילדים בני גילו, ואיני יודעת כיצד לסייע לו. אני מרגישה שהוא מבודד. כיצד עליי לסייע לו להתחבר לילדים?

“יש הרבה ילדים ובני נוער שמסיבה כזו או אחרת פשוט לא מצליחים לרכוש חברויות חדשות. אין להם את המיומנויות המתאימות, הם לא מצליחים לפתוח בשיחה כשצריך או לחייך למישהו. כדי לסייע לילד אני ממליצה להירשם לקבוצת תמיכה מיוחדת בשם ‘חברים’ המיועדת לילדים בדיוק במצב הזה, ומעבר לזה לבחון טיפול נוסף בהתאם לצורך. עלייך להפוך לסוכנת החִברות של הילד שלך, לסייע לו לייצר את הקשרים המתאימים, לתת לו לבחור עם מי לשחק, ואת מי הוא ירצה להזמין הביתה. תעוררי אצלו מחדש את הצורך הזה. מעבר לזה, המלצתי היא שתתחילי לחשוב מה הנושא האהוב עליו ודרכו תעזרי לו לייצר חברויות חדשות. אם הוא אוהב סרטים, תזמינו חברים לערב סרט ופופקורן. אם הוא אוהב ספורט, תרשמי אותו לחוגים מתאימים. כך הוא יצליח להכיר חברים חדשים שמדברים בשפה שלו”.

אני אם לשלושה ילדים: שני בנים בגילי 10 ו־12 וילדה בת 8. הבנים שלי תמיד מציקים לבתי הקטנה. הם צוחקים על סגנון הלבוש ועל אופן הדיבור שלה. עושה רושם שהם תמיד ימצאו איך להרגיז ולהעליב אותה. אני משתדלת להתערב במריבות שלהם ולחזק אותה מולם, אבל מרגישה מותשת, ולא בטוחה שאני עושה את הדבר הנכון. מה דעתך?

“לא פעם הורים אומרים לילדים משפטים בסגנון ‘אלף פעמים אמרתי לך’. מה הם חושבים: שבפעם האלף ואחת הם כן ישמעו? בספר שלי ‘הורים, מה השאלה?' יש פרק רחב ושמו ‘שונאים: סיפור אהבה’ ובו מדובר על המורכבות העדינה שיש ביחסים בין אחים. התערבות הורים במריבות בין ילדים לא עוזרת, ומה שאנחנו עושים שוב ושוב, למרות שאנחנו מבינים שהוא לא יעיל עבורנו, רק מחליש אותנו ומוריד מכבודנו. הילדים יודעים שההורים מתערבים, והרבה פעמים הם מציקים אחד לשני כדי שההורים ייאלצו להתערב. מעבר לזה, חשוב שתדעי שיכול מאוד להיות שכשאת לא נמצאת בבית, הם כמעט לא מציקים לילדה.

את לא יכולה לגרום לילדים שלך לעשות את מה שאת רוצה, ולכן מה שנשאר לך זה לשנות גישה. תגידי להם שאת לא יכולה לגרום להם לשנות את ההתנהגות שלהם מול אחותם, ומבחינתך זו אלימות לכל דבר ועניין. לכן בפעם הבאה שהם יפגעו בילדה, את תיקחי אותה החוצה או לאחד החדרים הפנויים ותשחקי איתה. כרגע הם מקבלים תשומת לב ויוצאים מורווחים מהסיטואציה, את מראה להם חוסר אונים, והדינמיקה הופכת להיות מאוד בעייתית בבית. עכשיו את תייצרי שינוי של ממש, והם יראו שבכל פעם שהם מעליבים את אחותם, היא מקבלת יותר תשומת לב, בעוד שהם לא מקבלים יחס בכלל”.

אני אם לילדה בת 11 חודשים שמאוד מחוברת לסבתא שלה. מאז שעברנו להתגורר בארצות הברית היא מדברת איתה כל יום באמצעות סקייפ, ולאחרונה הסבתא הגיעה לביקור ממושך של חודש, והן התחברו אפילו יותר. מאז שהסבתא חזרה לארץ הילדה ממש מתגעגעת. האם עליי לצמצם את השיח שלהן כדי לסייע לילדה להתגבר על הגעגועים הרבים שהיא חווה?

“אני לא הייתי ממהרת לנתק אותה מסבתה. חודש זו תקופה ממושכת, במיוחד בגיל הזה. לדעתי, עם הזמן היא תתרגל להתעורר בבוקר בלי לראות את סבתא שלה, ותבין שעד לביקור הבא אפשר לראות את סבתא רק דרך מסך מחשב. עד אז בכל פעם שהיא תדבר על סבתא שלה, תגידי לה שסבתא גרה רחוק־רחוק, ושתבדקי מתי היא יכולה לדבר איתה בשיחת וידיאו. חשוב שתדברי איתה על הרגשות שלה, ומיד אחר כך תדאגי לייצר העצמה. בתור אם לילדים שעשו רילוקיישן למקומות שונים בעולם, אני יכולה להגיד לך שהנכדים שלי למדו לחיות עם רגש הגעגוע, והם יודעים שיש בו גם הרבה אהבה”.

כיצד מסייעים לבן 10 שאינו מצליח להתחבר לילדים בני גילו? מיכל דליות מייעצת

מה לעשות כשהאחים הגדולים מציקים לאחות הקטנה ואיך לעודד נכדה שמתקשה להתמודד עם המרחק מסבתה?