“זו שאלה מצוינת. בימי החגים, העלייה הממוצעת אכן עומדת על שני קילוגרמים, ובכלל כמעט כל חג הופך להיות מאוד ארוך וכולל בתוכו לפחות ארבע ארוחות גדולות, כך שבקלות אפשר לעלות הרבה יותר מזה או לחלופין להרוס חודש שלם של דיאטה. באופן עקרוני, אפשר לאכול ממש מכל מאכלי החג המסורתיים בלי לעלות במשקל, אבל רק אם אוכלים פחות במשך היום ונמנעים מנשנושים ומארוחות ביניים.
"עם זאת, חשוב לזכור שאנחנו לא באמת חייבים לטעום את כל המנות בכל ארוחה. למשל, במהלך היום של ארוחת החג אפשר לבחור בתפריט הכולל בתוכו שתי פרוסות לחם קל עם גבינה 5% וסלט ירקות קטן לארוחת בוקר; בצהריים לאכול סלט ירקות גדול עם ביצה קשה או קופסת טונה במים; אחר הצהריים לאכול כמנת ביניים פרי או יוגורט 1.5% שומן; ואז בארוחת החג להקפיד על מנות בגודל סביר ולהימנע ממאכלים מטוגנים או מכאלה המכילים כמות גדולה של שמן".
"לצורך העניין, בארוחת חג אפשר לאכול מנה קטנה של גפילטע פיש (כ־150 קלוריות) ולזכור שכף אחת של כבד קצוץ, למשל, שווה ל־70 קלוריות ושקערת מרק עם שני קרפלעך או קניידלעך שווה ל־150 קלוריות. מעבר לזה, העלות הקלורית של רבע עוף או חתיכת בקר דל־שומן עומדת על 250 קלוריות, תפוח אדמה קטן מאוד או שלוש כפות אורז יוסיפו כ־100 קלוריות, וקערת סלט עוד 50 קלוריות. מכיוון שעוד חגים לפנינו, חשוב לזכור לחשב גם את הערך הקלורי של השתייה והקינוחים בארוחות שעוד נכונו לנו. כוס יין, נניח, תוסיף כ־100 קלוריות. לפתן פירות מרענן בסיום הארוחה ישדרג את ערכה הקלורי בעוד 150 קלוריות בקירוב”.
“מדובר במיתוס, משום שבכוס יין אחת יש, כאמור, פחות מ־100 קלוריות, מה שאומר שגם בזמן דיאטה אפשר בהחלט לשלב כוס יין ממש בכל יום אם רוצים. מבחינת ערך קלורי, גם בשמפניה או בקאווה יש כ־100 קלוריות, ולפעמים אפילו פחות. היין הכי בריא הוא יין אדום יבש, משום שיש בו הרבה יותר רכיבים פעילים ונוגדי חמצון מיין אדום חצי יבש או מיין אדום מתוק, וגם הרבה יותר מיין לבן. נוגדי החמצון האלו נוצרים בכמות גדולה יותר כשיש יותר שמש, ובגלל זה יש יתרון ליינות ישראליים. לפי מחקרים שנעשו לאחרונה, ביין מענבים שגדלו בישראל יש פי שניים יותר רכיבים פעילים מיין צרפתי או ספרדי. אגב, סיבה נוספת להעדיף יין אדום על לבן היא שבהרכב היין האדום יש פחות חומרים משמרים, שעלולים לגרום לכאבי ראש אצל כ־70% מהאוכלוסייה. חשוב לציין כי אלכוהול עלול לגרום להתמכרות, ושימוש מתמשך בו בכמויות גדולות עלול לפגוע בכבד ובמוח. שתי באחריות”.
“אם סובלים מחוסר בברזל, אכילת גרגירי רימון היא לא הפתרון. המלצתי היא להתמקד באכילת קטניות, שקדים, פירות יבשים ושיבולת שועל, ואם את לא צמחונית, דעי שגם בכבד ובבקר יש כמות נכבדת של ברזל”.
“אין כל ספק שלמיץ רימון יש יתרון רב על פני מיצים אחרים, משום שיש בו נוגדי חמצון המפחיתים סיכון למחלות לב, בכמות גדולה יותר מאשר ביין אדום. יש ברימונים עוד נוגדי חמצון, שעל פי מחקרים מווסתים את ספיגת הסוכר בדם. במחקר שפורסם לאחרונה גילו שאם שותים מיץ רימונים אחרי אכילת לחם, נוגדי החמצון במיץ יגרמו לעיכוב בעליית הסוכר בדם אחרי הארוחה. אגב, קפסולות של תמציות רימונים לא גרמו לאותה התגובה”.
התרעות פיקוד העורף