“ילד בן 3 הוא ילד שקובעים עליו. לוקחים אותו לכל מקום, מחליטים בשבילו, והוא מחפש את המקומות שבהם הוא יכול להוכיח את השליטה שלו. ברגע שאת אומרת לילד שלא תיקחי אותו לטיול והוא מגיב בצורה כזו, דעי שהוא מעמיד פנים. כל אקט חינוכי שאנחנו עושים, והוא בא מתוך מלחמה שלנו, יגרור תגובה כזו, וכדי לשנות את התגובה של הילד את חייבת לשנות את התגובה שלך. הכעס שלך מוכיח לו שאת לא יכולה עליו, והוא יעשה לך דווקא. במקום להגיד לו שאת נותנת לו עונש, תגידי לו שאת מצטערת, אבל לא תוכלי לקחת אותו לטיול כי את מפחדת שהוא ישתולל ויגרום לך להרגיש לא נעים".
“זה נכון שתיאורטית, לאחר כמה ימים הילד עלול לפתח סוג של חרדת נטישה ולחשוש שמא לא תחזרו, אבל מנגד אתם לא משאירים את הילדים לבד. יש להם אחד את השני, והם נמצאים עם סבתא שלהם. מה גם שהיום נסיעות כאלה יכולות להיות הרבה יותר קלות: תוכלו לשוחח איתם בשיחת וידיאו או לשלוח להם תמונות. אם אתם רואים שהתקשורת הדיגיטלית גורמת להם לבכות, תוכלו לוותר על זה. כשתחזרו מהנסיעה, תוכלו להביא להם כמה מתנות ולהגיד להם שחשבתם עליהם. סעו ותיהנו".