“לי יש נכד בן 12 עם שיער מאוד ארוך, ובכל פעם ששואלים אותו אם הוא בת הוא עונה שלא. אני באופן אישי לא הייתי רוצה שהוא יסתפר לעולם, אבל זו ההחלטה של הוריו. מה שכן משמח אותי זה שהסטריאוטיפים עוברים מהעולם, וכבר לא מציקים לו יותר מדי, מה גם שזה מאוד מחמיא לו. קודם כל חשוב לי להדגיש שאתם כהורים תהיו חייבים למצוא לו תחליף להתעסקות שלו עם השיער לפני השינה, זאת אומרת שאם הוא נרדם תוך כדי שהוא נוגע בשיער, כדאי להביא לו משהו אחר שיעסיק אותו בשעות חשובות אלה.
מעבר לזה, חשוב שתזכור שילדים מאוד רוצים להיות גדולים, ולכן אתה יכול כבר להתחיל לנטוע בו את הידיעה שיום אחד הוא יהיה גדול, ילך לגן עירייה ויסתפר. אם אתם רואים התנגדות מאוד גדולה, ושום דבר ממה שניסיתם לא עבד, ההמלצה היא לעבור למוטיבציה חיצונית, זאת אומרת שוחד. שוחד זו אופציה אחרונה, אבל חשוב שהיא תבוא מתוך עולמו הפנימי של הילד, ולא משהו שעולה מאות שקלים. אתם יכולים ללכת על ביקור בלונה פארק, או אצל קרובי משפחה שהוא מאוד אוהב ולא רואה כל הזמן”.
אני באופן אישי חושבת שבמקרה הזה כדאי לפנות לקבלה מקצועית, שההורים יקבלו הדרכה הורית איך להתמודד עם המצב ולספר לבנות בדרך שתתאים להן באופן ספציפי. דבר נוסף שחשוב לבדוק הוא באמת עניין האכילה של הבת הגדולה. לדעתי פסיכולוגית ילדים מומחית תוכל לסייע בשני המצבים, ולהחזיר את הביטחון לבנות, מישהו צריך להיות מעורב”.
“אם אין שום בעיה רפואית זה אומר שיש כאן משהו עמוק יותר, ועל כן במצב כזה המלצתי היא שתפנו למישהי שמומחית לציורי ילדים שתנסה לפענח מה באמת קורה לה, ומדוע היא לא הולכת לשירותים ומרוקנת את השלפוחית. מעבר לזה לדעתי הטיפול בעניין צריך להיות מערכתי, וכדאי שגם אתם תהיו מעורבים בעניין הזה וגם בית הספר”.
“עושה רושם שהילדה הבינה שאם היא מתעקשת מספיק - דברים קורים. הבעיה מתחילה בזה שהיא נשארת בבית ולא מתמודדת עם הקושי שבלעשות דברים שהיא לא כל כך רוצה. כדאי שתשאלי את עצמך אם את משאירה את הילדה בבית וזה נוח לך, או שאם לא היה לך הסידור של האמא כבר היית בוחרת לתת לה להישאר בגן. הילדה הזו לא יודעת להתמודד עם מצב שבו קצת פחות נוח לה, והבחירה שלך להשאיר אותה בבית לא מאפשרת לה להתגבר על אי־נעימות שהיא חווה”.