"אם האמא באה בשלווה, ומבקשת מהילד שיראה לה מה קרה, הילד מבין שיש בו את הכוחות להתמודד והוא יצליח לעשות את זה. לתפיסתי, זה נהדר שהילדות מוציאות את הכאב שלהן החוצה. מה שיעזור להן יותר יהיה שתיתנו לגיטימציה לתחושות שלהן, אבל אל תתמסרו לכאב שבו הן נמצאות. זאת אומרת שאם הילדה שוכבת במיטה בערב, ובוכה על הגירושים את צריכה להקשיב לה, ולהגיד לה שאת מבינה שזה עצוב לה, שגם למבוגרים זה עצוב, אבל אתם תמיד יודעים שאפשר להתגבר על זה”.
"אסור לילדון כזה לקבל את מה שהוא רוצה אחרי התקף זעם, הוא עלול לחשוב שזו דרך לגיטימית להשיג דברים, ועל כן את צריכה לדבר איתו כששניכם רגועים, להגיד לו שאת מבינה שהוא כועס מאוד, אבל מהיום והלאה בכל פעם שאת תראי שהוא מגיב ככה את תחבקי אותו חזק עד שיירגע. כשזה יקרה תחבקי אותו מאחור, בחיבוק דוב, ותלחשי לו באוזן שאת אוהבת אותו ושומרת עליו עד שהוא יירגע. הילד הזה חייב ללמוד לרסן את הזעם שלו, היום הוא זורק צעצועים, ומחר הוא עלול לזרוק אבן על ילד ולשבור לו את המשקפיים”.