השנה בחרנו לתת במה לשלוש עדויות מהשטח - ולא לאנשי מקצוע. הכירו את דורון - בן 56, עורך דין, רוב שעות היום יושב במשרד; רונן - בן 32, פרמדיק, רוב שעות היום ברכב, ונעמה - בת 44, עובדת במוזיאון, רוב שעות היום עומדת.
לשלושתם סיפורי הצלחה שיכולים לתת רעיונות, כלים מעשיים ואולי גם השראה לקידום אורח חיים בריא ולירידה במשקל. שכן, מאז הפתיעה אותנו הקורונה, רבים עלו במשקל וחלו שינויים בשגרת היום. אם באילוץ לשהות יותר זמן מול מסכים, לבלות יותר בבית ולאכול יותר. כל אחד ואחת מהם הטמיע שינויים בהרגלי התזונה והפעילות הגופנית, ירד במשקל (מי יותר ומי פחות), וכולם צלחו את תקופת הסגר והחזרה ל"שגרת קורונה", בלי "לשבור את הכלים" ולשמר את ההישגים.
רונן: “פעילות גופנית. כמי שלא נהנה בעבר במיוחד מפעילות גופנית מכל סוג שהוא (ריצה, הליכה, רכיבה על אופניים, משחקי כדור, חדר כושר או שחייה), היום על פעילות גופנית אני לא מדלג. בעיקר בזכות שניים: חבר שמקפיד לצעוד איתי שלוש פעמים בשבוע (ולהעביר את הזמן בשיחות מרתקות) ובת זוגי, שאליה אני מצטרף לאימון פילאטיס שבועי. עם הזמן גיליתי שההרגשה והסיפוק שהשקעתי בגוף שלי בפעילות פיזית משפיעות על המוטיבציה להשקיע בגוף ולהתמיד גם בבחירות מושכלות הקשורות לתזונה".
נעמה: “תכנון ארוחות זה סוד ההצלחה שלי. אני מתכננת ומכינה יום קודם מה אוכל למחרת. גם אם אוכל מחוץ לבית, למשל במסעדה, אבדוק מראש את התפריט במסעדה, או אתעניין במה שהמארחים עומדים להגיש, במידה שאני מרגישה מספיק קרובה אליהם".
רונן: “סופי השבוע הם עקב אכילס שלי, במיוחד כי הם חלים כל חמישה ימים... ארוחת שישי מרובת מטעמים אצל ההורים ובילויים עם חברים שמלווים באלכוהול (שנעדר מהתפריט במהלך השבוע). עם זאת, אני מרשה לעצמי לחרוג קצת ביומיים האלה ולחזור לשגרה ביום ראשון. מאז שהשלמתי עם העובדה שבסוף שבוע אני אוכל קצת יותר, השתחררתי מנקיפות מצפון. בנוסף, אני משתדל, ואם להיות כן, לא תמיד מצליח, לעסוק יותר בפעילות גופנית בהשוואה ליום חול".
נעמה: “בשנים האחרונות הוספתי פעילות גופנית, אבל אני עוסקת בפעילות גופנית רק בחוץ. מזג האוויר הוא מגבלה במיוחד בחודשים האחרונים, בגלל החום והלחות (אני תושבת הרצליה) או בחורף, כשיש מספר ימים גשומים ברציפות. כיוון שכך, אני מאלתרת. בעבר צעדתי בקניון הממוזג והמקורה, לא רחוק מהבית. מאז הקורונה למדתי להחליף את ההליכה המהירה בקניון בפתרון חינמי אחר, מחוץ לבית אבל לא בחדר כושר, אני עולה במדרגות של הבניין, חמש קומות, פעמיים ברצף (לפעמים אפילו שלוש) בכל יום.
רונן: “לא מזון, אלא שתייה. ואפילו הכי מומלצת שיש: מים. שתייה תורמת לתחושת שובע לזמן קצר. לפני כל ארוחה קטנה או גדולה אני שותה מים, זה עוזר לי לאכול לאט יותר (לא 'להתנפל' על האוכל). שמתי לב שבימים שאני שותה מספיק (כ־10 כוסות ביום) קל לי יותר לאכול כמויות מבוקרות".
נעמה: “שקדים, אגוזים, פרי מיובש או שניים בקופסת פלסטיק קטנה בגודל קופסת גפרורים. קופסה כזו תמיד איתי (כמו טלפון נייד). אני מקפידה לא להיות רעבה, ובכל מקרה, תמיד יש לי 'אספקת מזון' טעימה ואיכותית ולא פחות חשוב, בהישג יד".
התרעות פיקוד העורף