"אחרי שתבדקי איתו תחזרי לעניינייך, ואם הילד יבוא שוב ויגיד שהוא פוחד מגנבים, תגידי לו בטון קצר וענייני, תוך כדי שאת מכבדת את הפחד שלו ולא מזלזלת, שאת יודעת שאין מה לפחד מגנבים כי הכל סגור ונעול. אם הוא ממש מבקש שתבואי שוב, אז תבואי איתו לחדר ותראי לו שאין מה לפחד ושהכל בסדר. אם הוא יבקש שתישארי איתו, תגידי לו שאת לא יכולה כי יש לך הרבה דברים לעשות בבית, אבל אם הוא רוצה הוא יכול לבוא איתך. מעבר לזה, חשוב לזכור שחרדה היא לעתים דבר גנטי - אם את מגלה שהילד חרד מעוד דברים ושבקרב בני המשפחה המורחבת שלו יש עוד אנשים שמתמודדים עם חרדות, זה דבר שמצריך טיפול. חשוב שתפנו לקבלת עזרה מקצועית ולכו להתייעץ עם פסיכולוג ילדים המתמחה בחרדות".
"ייתכן שזה באמת קשור לעובדה שהיא מתמודדת עם חיפוש המקום שלה בעולם מאז שהגיעה אחותה הקטנה, וייתכן שלא. ככה או ככה, התפקיד שלך כאבא הוא לדחוף אותה לגלות עצמאות. טיפול רגשי הוא מוקדם מדי בגיל הזה, בינתיים תהיו אתם המטפלים הרגשיים של הילדה הזו. זכרו שילדים ניזונים מהתגובות שלנו - אם היא תגיד לכם שיש לה ממתק והיא לא יודעת אם לאכול אותו או לא, תלמדו אותה שהבחירה נמצאת אצלה. בנוסף, תנו לה ממתק ותשאלו אותה אם בא לה לפתוח אותו עכשיו או אחר כך. היא תלמד בהדרגה לקבל החלטה על עצמה, להיות זו שלוקחת את המושכות לידיים שלה. תגידו לה שהיא צריכה להקשיב ללב שלה, להחליט מה היא באמת רוצה לעשות, ותעודדו אותה ללמוד לקחת אחריות על בחירותיה".
התרעות פיקוד העורף