קאראסו ציין כי אצל בעלי חיים ניתן לראות זאת בבירור יותר, מהסיבה הפשוטה שיש להם פרווה המייצרת בידוד בין הקור החיצוני לבין טמפרטורת הגוף, בדיוק כמו בגדים שהם אינם מחממים אלא בסך הכל יוצרים עוד שכבה הגנה מפני הקור.
במקרי קור הצורך החשוב ביותר של הגוף הוא לספק דם לאיברים הפנימיים כמו הלב, המוח. ברגע שהאיברים חשובים אלו מקבלים יותר דם כלי הדם מתרחבים, מה שגורם ל"איברי הפריפריה" להתכווץ. תהליך זה, הסביר פרופ' קאראסו, גורם לכך שיגיע פחות דם לאיברים כמו העור, האצבעות, הידיים הרגליים, האוזניים או האף, ועקב אותו כיווץ עולה לחץ הדם, מה שגורם לכליות להפריש יותר שתן לצורך הורדת לחץ הדם בחזרה.
דבר נוסף שיכול להתרחש, שרואים אותו יותר בעיקר בצפון כדור הארץ, הוא דיכאון חורף - גם בגלל הימים הקצרים, גם בגלל החושך וגם בגלל הקור. כדי להימנע מכך, פרופ' קאראסו ממליץ לשמור על אורח חיים בריא, לנסות להיחשף כמה שיותר למקומות מוארים או לקחת תוספים כמו ויטמין D.
אם כל התסמינים האלו לא הספיקו, הקור גורם גם לשרירים להתכווץ ובכך אנחנו מתחילים לרעוד, מה שמחמם עוד את הגוף, וכשאפילו זה לא עוזר, טען קאראסו, אנו מתחילים להתכרבל בתוך עצמנו. רק אחרי שהגוף ניסה את כל שיטות החימום האפשריות - ועדיין לא הצליח - אנו נכנסים למצב של היפוטרמיה (מכת קור). "יש דרגות שונות של היפוטרמיה ומדובר במצב שיכול לגרום ללב להפרעות קצב, אפילו עד לרמה של התקף לב או דום לב", אמר המומחה.
התרעות פיקוד העורף