בתום מלחמת ששת הימים אמר יצחק רבין שהיה הרמטכ"ל של המלחמה, שכל מלחמה שונה מרעותה, ואסור לנו להיות גנרלים המספרים את סיפורי המלחמה, ושאינם מתכוננים למלחמה הבאה. לאחר 6 שנים, במלחמת יום כיפור, גילינו כמה צדק. גם הגנרלים של רוסיה התכוננו למלחמת העולם השנייה, כשאוקראינה הביאה לוחמה מערבית מתקדמת.
ביום הראשון לתחילת המלחמה היה נדמה שרוסיה תכבוש את אוקראינה כולה בכמה ימים. אבל אחרי 7 חודשים, המגמה התהפכה, ובספטמבר לבדו שחרר צבא אוקראינה כ-6,000 קמ"ר. צריך לזכור שזו טיפה בים. בכל-זאת רוסיה כבשה כ-90,000 קמ"ר מאוקראינה, שזה שטח השווה ל-4 פעמים מדינת ישראל. אבל המגמה התהפכה. בצעד נואש פוטין סיפח את כל המחוזות בהן הוא נמצא, למרות שלא כבש אותן במלואן, ולמרות שהוא סופג שם מהלומות צבאיות. אז האם הסיפוח יחזיק, או שישוחרר לאוקראינה בחזרה?
החיילים שלו יהיו בשר לתותחים, וברוסיה תתגבר התרעומת עליו. הוא אמנם יצליח להחזיק בשטח, אבל איזו תועלת תצא לו מזה? האוכלוסייה שם אינה נאמנה לו, והעולם מטיל עליו סנקציות. השליטה על השטח מסובכת וקשה, והמרמור בתוך רוסיה גובר. הרווחים מהשליטה נמוכים, לעומת מחירים אחרים גבוהים. זה קצת "הניתוח הצליח, אבל החולה מת". פוטין אינו מבין מהן בכלל המטרות הנכונות לרוסיה. הוא מרחיב את שטחה, אך מסבך אותה ביעדים שפוגעים בכוחה.
אנחנו בימים בהם רבים עושים טעויות. אפשר לחוש בכך אישית. המחשבה מעורפלת, הדמיון עובד, ויש מעט היגיון. ביומיום זה לשכוח את הפגישה, את הטלפון או הסיר על האש, וכדומה. זה חוסר הבנה בינאישי ושל המציאות. זה תוכניות או לו"ז שמשתבש, וסתם סרטים בראש. אבל כשאתה נשיא רוסיה, חוסר ראיית המציאות והבנת המטרות הרצויות, מביא לקריסה בכוח המדינה, ובסופו של דבר, גם בכוחו של פוטין עצמו.
כחיה פצועה פוטין מוכן לצעדים קיצוניים. בבחינת Desperate times call for desperate measures. אבל פוטין ככל הנראה לא יפעיל נשק גרעיני. ככל הנראה מדובר רק באיום, אבל זה לא צריך להרגיע אותנו עד הסוף. הסיבה היא שהוא יחריף מאד את צעדיו האחרים. האיום נועד כדי להכשיר צעדים אכזריים ולא מקובלים אחרים, וליצור פחד במערב להגיב עליהם. החיה הפצועה פוטין כבר פוצץ צינורות גז לאירופה. יש לו עוד תוכניות.
הבשורות הטובות הן שלא צריך לחשוב במושגי קיצון של נשק גרעיני, ושבסופו של תהליך פוטין מאבד מכוחו, ואולי אף את שלטונו. אבל בדרך יהיה יותר רע לפני שיהיה יותר טוב. אירופה צפויה להיפגע, ובעיקר צריך לשים לב לזמן סביב ה-8 בנובמבר בו צפוי ליקוי ירח. לגרמניה זה סימן רע, ורק אחרי מכות קשות, גם אירופה תהיה מוכנה יותר להתפשר, ותרצה בסיום הלחימה. אבל עוד חזון למועד.
ומה בחיינו? איזה חורף צפוי לנו אישית? ואיזו שנה זו תהיה? מוזמנים לקרוא באתר של עמי גוטמן את התחזית האישית שלכם לשנה העברית החדשה:
התרעות פיקוד העורף