דווקא עכשיו, כשאזורים רבים בארץ מוגדרים עדיין בסיכון, זה הזמן לגלות פנינים תיירותיות שמסתתרות לנו ממש מתחת לאף. בתקופה זו של השנה מטיילים רבים בדרך כלל צובאים על אזור רמת הגולן ונחליו הרבים, אך המצב הביטחוני מאלץ אותנו לחפש אלטרנטיבות קרובות יותר למרכז. אחת מהן היא חבל מודיעין, אזור יפהפה שמלא ביישובים קטנים ופסטורליים, אתרי תיירות מסקרנים, אתרים היסטוריים, מסלולי טיולים ושלל עגלות קפה שמחכות לנו במקומות הכי לא צפויים.
את הביקור בחבל מודיעין כדאי לתאם בין הימים ראשון לשישי, בעיקר מהסיבה שרבים מהמקומות השווים באזור סגורים בשבת, שלא לדבר על העומס הבלתי נסבל בשבתות באתרי הטבע, כמו יער בן שמן. חוץ מזה, גיליתי זה מכבר שבאמצע השבוע לתיירנים יש הרבה יותר סבלנות לשבת לשיחה קצרה, לספר על עצמם ועל העסק שלהם, ובעיניי זה מה שעושה לעתים את כל החוויה.
את הביקור שלי הפעם באזור התחלתי בקפה ונשנוש בעגלת הקפה “לה בוסתן" שבמושב מזור. "לה בוסתן" הוא שמה של עגלת הקפה המקומית שיושבת בפתחו של הבוסתן הקהילתי במושב, שבו תמצאו גינת ירק חמדמדה, גינה מוזיקלית וגן חושים שיצרו במו ידיהם חברי המושב. מלבד נוף לשותי הקפה, הגינה הזאת היא סמל לעבודה קהילתית ולתרומה לקהילה. לצדה כאמור הוקם לפני כתשעה חודשים "לה בוסתן", פוד טראק שמגיש כריכים מצוינים, סלטים, פיצות, שייקים וקפה משובח.
את עגלת הקפה הקים אלי אלחלל, שזאת העגלה השנייה שלו (הראשונה במשמר השבעה). אלחלל מספר שהעיקרון שעומד בפניו הוא טריות ואיכות, כך שבניגוד להרבה עגלות שבהן עובדים על פרודוקטים מוכנים שרק עוברים חימום, אצלו כל מנה שיוצאת נעשית במקום מאפס. אף שלדבריו אין לו ניסיון במסעדנות, מה שהוביל אותו לתחום הוא האהבה לאוכל, וזה ניכר בתפריט שהוא בנה.
ניסינו כריך גבינת עזים מצוין (32 שקל), שהכיל גם פרוסות סלק, עלי רוקט ואגוזים. הכריך הגיע בלחם דגנים מחומם, והצליח להיות גם מנחם וגם מרענן. ניסינו גם סלט בוראטה (64 שקל), שכלל עגבניות שרי במגוון צבעים, בצל, זיתי קלמטה, עלי רוקט, בוראטה טרייה ובלסמי. לצד הסלט הגיעו טוסטונים כיפיים שהוסיפו קראנצ'יות. אחרי כל זה יצאנו לסיבוב קצר בגינה, המותאמת ללקויי ראייה וניתן לערוך בה סיורים נגישים.
מושב מזור, בווייז “לה בוסתן".
פתוח: ראשון עד שישי, 14:00־8:00.
משם המשכתי אל אחת מהגלריות השוות שיש באזור - גלריה נושי שבמושב רינתיה. הגלריה היא חלל אומנות שבו ניתן למצוא אוסף פריטים מוקפד שאספה שקמה פלס אלפסי במסעותיה ברחבי העולם. שקמה היא מעצבת בחסד וחובבת אוריגמי מושבעת. את ימיה היא מקדישה לעיצוב, הכנת נרות, סבונים וסריגה, ותחת ידיה יוצאים פריטי אומנות חד־פעמיים. הכישרון שלה, כך היא מספרת לי, הוא לקחת דו־ממד ולהפוך אותו לתלת ממד, ממש כמו אומנות האוריגמי שיוצרת עולם שלם מדף נייר.
מקיפולי נייר מדויקים היא יוצרת דפוסים ופטרנים, שתוך כדי עבודה הופכים ליצירות אומנות של ממש. אפשר לראות את זה בנרות ובסבונים שהיא יוצרת, שברגע הופכים ממוצר פונקציונלי ליצירה שאנחנו רוצים להציב במרכז.
את גלריה נושי היא הקימה בעקבות אחד מהמסעות שלה בעולם. לפני תקופת הקורונה היא טסה לטיול ביפן והגיעה לאיי האומנים. למי שלא מכיר, מדובר בכפרי דייגים ישנים שבעידוד הממשלה הפכו לבית לאומנים ואומנות. “איי האומנים" הללו מספקים למעשה סביבה שלווה ומעוררת השראה המאפשרת לאומנים לנצל את היצירתיות שלהם ולהתחבר לטבע. כמובן שהיכן שיש אומנים יש גם תיירות, ושקמה מספרת שהיא חוותה שם התרגשות גדולה שהובילה להקמת “נושי" - שנקראת על שם הקיפול הבסיסי של האוריגמי, שניתן כברכה והכרת תודה. בחלל שלה ניתן לערוך מפגשים של אומנים וסדנאות, לרכוש יצירות שלה ושל אומנים אורחים, ועוד.
דרך רימונים, מושב רינתיה.
בתיאום מראש - 2442040 - 054
אחרי מנה של אומנות, הרגשתי צורך לחלץ עצמות ולכן יצאתי לכיוון תל חדיד, שנמצא בשוליו הצפוניים של יער בן שמן. תל חדיד הוא אתר ארכיאולוגי עתיק, שאף מוזכר בטקסטים המקראיים כמקום מושבו של שבט בנימין. החפירות במקום חשפו רבדים של תרבויות עתיקות, החל מהתקופה הכנענית ועד לעידן ההלניסטי. הדרך אל התל לא פחות יפה מהיעד, והיא מטפסת מעלה מאנדרטת חיל התחזוקה (כביש 444). לאורך הדרך הסלולה ברובה תוכלו לראות פריחה עונתית, עצי זית וחורשת אורנים גדולה שלצדה תוכלו להשאיר את הרכבים ולעלות על התל. במרכז התל תוכלו לראות עץ שיזף עתיק ותחתיו ספסל. המקום הזה אהוב מאוד על זוגות אוהבים. בקצה התל נמצא מצפור רועי, שממנו ניתן לראות את כל גוש דן. תל חדיד, כביש 444.
ואחרי כל ביקור בטבע, צריך לקנח עם קצת פחמימות, אז שוב נכנסתי לרכב ויצאתי לכיוון כפר דניאל, שם ידעתי שמחכות לי שתי אהבות גדולות - לחם ובירה. בכניסה לכפר דניאל, סמוך למרכז המבקרים של “הצורפים", נמצאת מאפיית WILD BREAD. אם השם נשמע לכם קצת מוכר, זה כי המאפייה עברה לכאן לא מזמן מרחוב יד חרוצים בתל אביב, והיא מושכת אחריה עדת מעריצים. מאחורי וויילד ברד עומדים בני הזוג תום מעוז ואייל פרוינד, שיחד הקימו את המאפייה לפני כשבע שנים. השניים, טבחים במקצועם, הכירו זה את זה במטבח של "טאיזו" ועבדו יחד במטבחים מובילים בארץ ובלונדון.
לאחר שמיצו את העומס של העיר, הם עברו לכפר דניאל עם תוכנית להקים כאן את מסעדת חלומותיהם. אך בינתיים החיים קרו, המלחמה התחילה, והם הקפיאו את התוכנית המקורית - בתקווה לחזור אליה בחודשים הקרובים - ובינתיים חזרו לאפות לחמים. כל הלחמים שלהם עשויים מחמצת טבעית בתהליך ייצור שאורך למעלה מ־48 שעות. הלחמים שלהם לא פחות מחלומיים, וכרגע הם מציעים אותם טריים במקום, לצד מטבלים וקפה או לטייק אוויי הביתה. בשישי, הם מבטיחים, יש גם מאפים קטנים לנשנוש.
אך כאמור כל זה קורה עד שהם יסיימו את ההכנות ויפתחו את המסעדה, שבמרכזה יהיה גריל פחמים, שממנו ייצאו רוב המנות. התפריט הולך להיות אקלקטי ולשלב מנות של בשר ודגים.
פתוח: שלישי עד חמישי, 10:00־16:00. שישי, 10:00־14:00.
פרטים נוספים: 4566778 - 053
באותו המתחם נמצאת גם “בירבזאר", מבשלת בירה ותיקה שעברה ממש רגע לפני תחילת המלחמה ממקום מושבה בקריית גת לכפר דניאל. מדובר במבשלה מודרנית עם מרכז מבקרים גדול. ב"בירבזאר" מייצרים בירות קראפט ישראליות, בטכניקות חליטה מסורתיות בגישות חדשניות, מ־IPA מריר ועד סטאוטים ארומטיים ובירות חיטה מרעננות. נראה שהמבשלה מציעה בירות שמתאימות לכל חך.
מה שמייחד את "בירבזאר", הוא היכולת לייצר טעמים שקולעים לטעם הישראלי, בלי להתפשר על האיכות. כמו כן, הבירות שלהם ידועות בתוויות הצבעוניות והשמות המגניבים והלא שגרתיים, כמו “חתול שמן", “דודהש'ך" או “העוגיות של רחל". בסך הכל הם מייצרים עשרה סוגי בירות קבועות וסוג אחד נוסף שמתחלף על בסיס חודשי.
הם גם ידועים בשיתוף הפעולה עם מבשלים מקומיים ובתמיכה בקהילה. את התמיכה הזאת ניתן לראות עם ההתגייסות שלהם למען חקלאי הנגב המערבי, ממש בראשית המלחמה. כחלק מהרצון לתמוך ללא תנאים בחקלאים, הם מקיימים מדי שישי יריד חקלאי, שבו מוצעת למכירה תוצרת חקלאית משתנה של חקלאים שהמשק שלהם נפגע במלחמה. כדי להקל על החקלאים הם מגייסים מדי שישי מתנדבים שמוכרים את הסחורה, ואף עוזרים בשינוע של התוצרת. היריד מתקיים במרכז המבקרים של המבשלה, ואליו מצטרפים גם חקלאים מהאזור, יש דוכנים של אומנים ופוד טראקס מתחלפים.
בנוסף ליריד, הם מציעים גם מארזי תמיכה בעוטף בשני גדלים, תחת השם “מורל וניצחון". באחד מהם תמצאו 11 בקבוקי בירה, 4 מתוכם במהדורה מיוחדת, פקעת פרח הלילייה ממושב אוהד, לימון מפרדסי העוטף, גלויית הסבר מדפוס הדרום בשדרות, והכל בתוך מארז מזוודה מדפוס בארי (154 שקל).
יריד חקלאי, מדי שישי בין השעות 10:00־14:00.
כפר דניאל, טלפון לפרטים נוספים: 3724471 - 02.
את היום הנפלא הזה חתמתי ב"קטרינה", עגלת קפה שנמצאת בפתחו של מושב בן שמן. את העגלה פתחו בני הזוג יוני והילה ביסטריצר במושב הפסטורלי. יוני, בעל ותק של כ־20 שנים בתחום המסעדנות, קרא לעגלה על שם סבתו האהובה, ניצולת שואה שעלתה לארץ רק עם אמה. ממנה, הוא מספר, הוא ירש את אהבתו לאכול ולהאכיל. ב"קטרינה" הוא מציע תפריט חלבי כשר, שכולל סלטים, טוסטים, כריכים, קישים ופיצות. לצד כל אלה סמודי, מיצים סחוטים, קפה ומאפים מתוקים.
על פי המלצה של יוני, ניסיתי את "פיצה קטרינה", שכללה רוטב עגבניות, מוצרלה, חציל שרוף, טחינה וסילאן. הבצק של הפיצה היה נהדר, והשילוב עם החציל השרוף היה פשוט מענג. טעמתי גם טוסט קפרזה, שהוכן מפוקצ'ה קריספית ולצדו סלט עלים רענן. אם אתם חובבי סלטים, אל תוותרו על סלט העגבניות האיטלקי, שמגיע עם רוטב בלסמי מצומצם.
מיקום: רחבת מועדון המושב בימי ראשון־חמישי, או חצר המשק של בני הזוג ביום שישי (מוגדר בווייז).
בשעות: 9:00־13:00, 16:00־19:00.