במשך כמה מאות שנים הייתה טריאסטה שער הכניסה הראשי של אירופה לים התיכון, ויעד תיירות פופולרי בפני עצמו. אבל בשנים האחרונות נראה שהיא נעלמה קצת מהתודעה של התיירים. אך כל זה עומד להשתנות, והכל בגלל שבוונציה החליטו לאסור על עצירה של ספינות שייט גדולות. את הספינות המגורשות ניתן למצוא בימים אלה בטריאסטה, שזוכה להתעננות מחודשת.
הסיבה לכך שטריאסטה הפכה למנומנמת בעשורים האחרונים, היא בשל המיקום הייחודי שלה. לפני מלחמת העולם הראשונה, היה בה הנמל הימי היחיד של האימפריה האוסטרית. כשאוסטריה הפסידה במלחמת העולם הראשונה היא הפכה לאיטלקית, אבל לאיטלקים לא היה צורך בעוד נמל. בסוף מלחמת העולם השנייה היא נכבשה שוב, הפעם על ידי הקומוניסטים שניסו להפוך אותה לחלק מיוגוסלביה. בעלות הברית המערביות סירבו, אז מ-1945 היא נשארה בלימבו, כשהיא נשלטת על ידי בריטניה וארה"ב. באמצע שנות ה-50 הוחזרה טריאסטה לאיטליה - ומאז לא השתנה בה הרבה.
כעת, עם עצירת מבקרי היום, יש בה התעוררות. אמנם זאת עדיין לא ונציה התוססת, אך היא בהחלט חלופה מעניינת ומרתקת לכל מי שמחפש טיול אחר, מרוחק מהמוני התיירים. העיר קטנה, מלאה בסמטאות צרות ונוחה להליכה.
כמו כן, בכל טיול בעיר כדאי לעצור בפיאצה אוניטה - כיכר בה נמצא בניין העירייה שמעליו מתנשא מגדל שעון, מזרקת ארבע היבשות, ועוד כמה מבנים מרשימים. במרחק קצר מהכיכר, תוכלו לראות את מבנה התיאטרון הרומי שבניתו החלה כבר במאה ה-1 לספירה. המבנה המרתק הזה שוחזר ובחודשי הקיץ ניתן להגיע לשמוע בו קונצרטים.
תעלת גראנדה הוא עוד אתר שכדאי להכיר. התעלה מהמאה ה-18 מוקפת בארמונות עתיקים ועדיין עוגנות בה סירות. ממנה אפשר לעבור לטיילת החוף, ממנה אפשר להתרשם מהנוף הקסום של המפרץ.