התיקון המוצע כולל מספר שינויים משמעותיים: השהיה גורפת ורטרואקטיבית של החוק מתחילת מלחמת חרבות ברזל, הגבלת סכומי הפיצוי לכרטיסי טיסה חלופיים, וקיצור זמן ההודעה על ביטול טיסה מ-14 ימים ל-3 ימים ללא חובת פיצוי.
השפעות כלכליות משמעותיות מתגלות בשטח: ריינאייר למשל נאלצה לשלם כ-3.8 מיליון דולר בפיצויים בשנה האחרונה, בעוד ישראייר נחשפה ליותר ממאה תביעות בסכום של כ-2.2 מיליון שקלים מאז תחילת המלחמה.
השינוי המוצע עשוי להשפיע על שני מישורים מרכזיים: חזרתן האפשרית של חברות תעופה זרות לישראל, וכניסתן של חברות ישראליות נוספות לקווי ארצות הברית. ישראייר, למשל, כבר הביעה נכונות להפעיל שישה קווי טיסה שבועיים לניו יורק בכפוף לשינוי התקנות.
עם זאת, הדיון מעלה מחלוקת עמוקה בין האינטרסים של חברות התעופה לבין זכויות הנוסעים. בעוד חברות התעופה מדגישות את הנזק הכלכלי הנגרם להן בשל נסיבות שאינן בשליטתן, יש חשש שהשינוי יוביל לפגיעה בזכויות הצרכנים. מאחר שלמרות שהמהלך עשוי להוביל להגברת התחרות, להורדת מחירי הטיסות ולחידוש קווי תעופה חיוניים, קיים חשש לניצול המצב הביטחוני לפגיעה בזכויות הנוסעים.
הדיון מתקיים בתקופה קריטית, כאשר רוב חברות התעופה האמריקאיות הפסיקו את טיסותיהן לישראל, וחברות ישראליות מחפשות דרכים למלא את החלל שנוצר בקווים אלה. האם התיקון יוביל לחזרת חברות התעופה הזרות? רק ימים יגידו.