המטה ללוחמה בטרור קרא אתמול לכל הישראלים להימנע מביקור בחצי האי סיני ולאלו ששוהים בו לעזוב את חצי האי מחשש לטרור. למרות האזהרה, מאות אלפי ישראלים חוצים את מסוף טאבה, מתוך כמיהה לחופיו היפים של חצי האי ומימיו הצלולים. תא"ל במיל ניצן נוריאל, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור, והעיתונאי רועי שרון התארחו בתוכנית "הקבינט" עם רוני דניאל, אלון בן דוד ויואב לימור ב-103FM והתייחסו 

נוריאל: "תהליך גיבוש אזהרות מסע הוא תהליך שקורה כל הזמן. לקראת חגי תשרי וחגי האביב יוצאות לציבור האזהרות באופן ממוקד יותר עם פירוט המדינות".

זה נשען על הערכה או מידע?

נוריאל: "המרכיב הראשון הוא מידע שאי אפשר לחשוף אותו לציבור. השכבה השנייה היא שכבת הערכה שקושרת בין אירועים. אם אנחנו נמצאים בתקופה בה יש חיכוך גבוה על הגדר ברצועת עזה ותמונות של הרוגים פלסטינים מתרוצצות ברשת אז הגיוני שבחברות בהן יש ריכוז מוסלמי גבוה הרגישות והאגרסיביות כלפי אזרחים ישראלים תהיה גבוהה יותר".

האזהרות הללו חוזרות על עצמן כל שנה. אנשים נוסעים כל שנה לסיני והכל בסדר.

נוריאל: "אני לא יודע איך להתייחס לאזהרות הללו, אך פיתחנו מאוד את הכלי על יצירת חמש רמות וקביעה לפעולות קונקרטיות. אני חושב שאזהרת המסע צריכה לאפשר למשפחות ולבודדים שמתכננים את הטיול שלהם בעולם להוסיף את מרכיב הביטחון לחבילת השיקולים שלהם".




התחושה של אנשים היא שמדובר ב"זאב זאב". מי שנסע חוזר מבסוט ומי שלא - מתבאס.
נוריאל: "לפני שנתיים הגענו למצב בו סגרנו את מעבר הגבול כדי לא לאפשר לאזרחים ישראלים לצאת לסיני. הבנו שהציבור לא קשוב לאזהרות המסע נוכח תמונת המודיעין".

מתסכל אותך שאנשים ממשיכים לנסוע?
נוריאל: "תסכול זו לא תוכנית עבודה. צריך להסתכל נוכח פני עם ישראל. הציבור שנוסע לסיני אומר לעצמו ש'לו זה לא יקרה'. להידרס אפשר בכל מקום ופיגועים יש בכל העולם. אם אלו המסקנות אז אקח סכנות לעצמי".

בשלב זה רועי שרון מצטרף לשיחה, מאחר והוא פוקד את סיני לעתים תכופות.

שרון: "מה שקרה בשנים האחרונות הוא שהמטה ללוחמה בטרור הפך להיות סוג של 'זאב זאב' וההתראות לא ירדו אפילו במילימטר. היו שנים שזה עבד כי היו פיגועים וישראלים לא נסעו. בין 2010 ל-2014 ירדו מעטים מאוד. בשלוש השנים האחרונות הישראלים החלו לחזור לסיני והם מגיעים לשיאים שלא היו עד כה. הרשתות החברתיות וקבוצות בפייסבוק מספרות איזה כיף בסיני".

מה יחשבו המאזינים שלנו ששומעים שפרשן צבאי שעובד עם המערכת נוסע עם משפחתו לסיני.
שרון: "אתה צודק ולכן אני מנסה לא לדבר על עצמי אלא על תופעה שאני מתבונן בה הרבה שנים. פיגוע בסיני זו שאלה של זמן ואני לא ממליץ לנסוע לסיני".

אוריאל: "חלקים לא קטנים מסיני נשלטים על ידי דאעש. לבצע פיגוע חטיפה מחופי סיני אל מרחבי דאעש זה עניין פשוט מאוד. חטיפה של אזרח ישראלי בסיני לדאעש יהיה אירוע בסדר גודל לאומי. אני חושב שאזרחי ישראל שנוסעים לסיני לא מבינים שהם מגדילים באופן משמעותי את האפשרות לאירוע בסדר גודל לאומי עם השלכות מפה ועד יפן".

אם זה היה תלוי בך, אם מישהו נוסע לסיני ונפגע היית רוצה שהביטוח הלאומי לא יכסה אותו?
אוריאל: "אם זה היה תלוי בי כמובן שכן. אנחנו חיים במדינה שזה כנראה לא יקרה. זה אחד הפרדוקסים הכי גדולים שיש. גוף ממשלתי רשמי ממליץ לא לנסוע ואם חלילה נסעת וקרה משהו אתה מוכר כנפגע פעולות איבה. בסיני יש אזורים שנשלטים על ידי גורם עוין לבין מדינה ריבונית כמו טורקיה שיש בה צבא ומשטרה ורמת האזהרה בה נמוכה יותר. דין אזהרת המסע לסיני אינה דומה לדין אזהרת המסע בדרום תאילנד. אם וכאשר ייחטף בחור ישראלי בדרגת סרן או רב סרן אני חושב שתמונת המצב תהיה שונה. הציבור לא ער לתרחיש הזה שהוא מאוד פשוט להשגה. מספיקים שני טנדרים שיסעו באזור מוכר להם עם אוכלוסייה שקל לשחד אותה".

"אני אף פעם לא ממליץ לאחד לנסוע. אתה לוקח את הסיכון שיקרה פיגוע או תאונה. יש כאלה שנוסעים בטרמפים ויש כאלה שנוסעים באופנועי שטח. אני לא חושב שכשיהיה פיגוע בסיני זה יהיה במתווה של חטיפה. אזור דרום סיני עם משילות מאוד מוגברת מצד הממשל המצרי. יכול להיות שם פיגוע במתווה 2004".

יואב לימור: ב-2004 לקחתי את משפחתי וחבריי, נסענו לסיני ובילינו בחמישה ימים נפלאים. שבוע אחר כך חזרתי להריסות וסיקרתי את הפיגוע ולא האמנתי שלקחתי את משפחתי לכאן שבוע לפני כן.
שרון: "היחסים היום בין ישראל למצרים הם הרבה יותר טובים ממה שהיו באותה תקופה".

אתה מדבר על המימד הפרטי ושכל אחד ייקח את שיקול הדעת. ניצן אוריאל אומר שזה לא מימד פרטי אלא לאומי ופיגוע אסטרטגי.
שרון: "במימד הלאומי יש לנו הסכם שלום עם מצרים. כשישראל החליטה שההתראה כל כך קונקרטית היא ידעה לסגור את הגבול".