יש מישהו שאוהב לטייל ולא מכיר את מצדה? לא חושבת. אבל האם ידעתם שממש לידה נמצא קומראן - עולם שחושף בפנינו היסטוריה מרתקת, תפיסת עולם עתיקה וגם אוצרות חבויים?

דמיינו לכם שאתם יוצאים לטייל, נתקלים בפתח של מערה, נכנסים פנימה ומגלים אוצר. זה מה שקרה לרועה צאן בדואי צעיר אשר חיפש את העז שלו בשנת 1946, בסמוך לעינות צוקים (עין פשחה), שליד ים המלח. כשהנער נכנס למערה, הוא גילה כלי חרס עתיקים ובהם מגולגלים כתבי יד. בעקבות חשיפת הממצאים הללו החלו חפירות במקום, שהובילו לגילויו של יישוב שנבנה כנראה בשנת 130 לפני הספירה ולגילוי 929 כתבי יד במקום, כחלק מתגלית מגילות ים המלח. זה סיפורן של מערות קומראן, שהפכו ליעד תיירותי נהדר, שמשלב טיול והיסטוריה מרגשת.
שרידי היישוב קומראן נמצאים במישור הצפון־מערבי של אזור ים המלח, בסמוך לנחל קומראן. זהו אזור עשיר בשרידים ארכיאולוגיים ובעל היסטוריה מרשימה. המדינה שלנו אומנם קטנה, אך ההיסטוריה שלה משופעת באירועים הקשורים לדתות השונות, שלטו בה מלכים רבים, נכתבו בה מגילות, ונערכו בה קרבות עקובים מדם. זה חלק מהקסם שלה, ומה שהופך כל טיול במרחק נסיעה קלה מהבית למסע של חזרה בזמן לעולם מרתק.

חוקרים רבים מזהים את הגן הלאומי קומראן כמקום מושבה של כת יהודית שחייתה במדבר יהודה. על פי ההשערות ובהסתמך על כתבי יוסף בן מתתיהו, היא נקראה כת קומראן או כת האיסיים. חוקרים אחדים אף מאמינים שהמקום שימש כמצודת דרכים לחשמונאים. לפי ההשערות, בני הכת בחרו באורח חיים בדלני. הם עזבו את הקהילה היהודית וחיו בסגפנות, בלי להינשא, והאמינו שעליהם להתכונן למין מלחמת "גוג ומגוג" שתחריב את העולם. מרתק, לא? זהו המנזר הקדום ביותר המוכר בעולם המערבי.

את הסיור בגן הלאומי נתחיל בסרט קצר המתאר את גילוי המקום, את מציאת המגילות ואת תוכנן. המגילות הגנוזות עצמן לא נמצאות באתר, ומי שמעוניין לראות אותן פיזית יכול לעשות זאת במוזיאון ישראל, שכן הן שריד נדיר מימי תקופת בית שני והחשמונאים.
לאחר הצפייה בסרט נטייל במקום על פי המפה שמחולקת בכניסה לאתר. נתחיל בחדר הראשון, שהוא מעין מקווה, שחושף חלק מסגנון החיים הבדלני של חברי הכת, שהאמינו שעליהם להיות טהורים כדי לזכות בביאת המשיח. אף שמדובר בשטח קטן יחסית, נמצאו בו 13 מקוואות, מספר לא קטן בכלל. על פי ההערכות, גרו במתחם כ־200 גברים בכ־30 מערות.

גן הקומראן (צילום: הדר יהב)גן הקומראן (צילום: הדר יהב)


מכאן נמשיך במסלולנו לחדר השני, שם ניתן לראות כלי אוכל ששימשו את חברי הכת. הכלים שנמצאו בחדר זה שרדו את רעידת האדמה שהחריבה את האתר. הסעודות היו טקס חשוב בשגרת החיים במקום, בעיקר מכיוון שמדובר בקבוצה סגורה. לפי הכתבים, הם נהגו לעתים לשאת דרשות במהלך הארוחות, ומי שלא נהג על פי דרכי הכת הוחרם ולא זכה להשתתף בהן. החדר השלישי הינו חדר הסופרים. כאן, ככל הנראה, כתב והעתיק סופר בן המקום כתבים עתיקים ואולי אפילו דברים שקרו ונאמרו באותה התקופה. בסמוך לאולם הכתיבה נמצא בסיסו של מגדל שמירה, ובקצה הצפוני של החצר נמצא המטבח. בסיומו של הסיור בחדר זה נצא אל הרחבה הראשונה. זהו סיור באתר חפירות שבו רואים אמת מים עתיקה שהובילה מים, ככל הנראה, מנחל קומראן אל כ־200 חברי הקהילה שגרו במקום. נמשיך על הגשר ונבחין בכך שלצדו יש שרידים של מקוואות רבים. בקצה הגשר יש בור מים גדול ולצדו תעלות מסועפות להעברת מים.

נתקדם הלאה למבנה מספר חמש, שעל פי הממצאים שימש גם הוא כחדר סופרים. בחדר נמצאו קסתות דיו ושולחן שבור, ששוקם ומוצג במוזיאון רוקפלר. לידו נמצא חדר קטן שבו גנזו את המגילות שנמצאו פסולות. כשיוצאים מהחדר מגיעים לרחבה גדולה ומרוצפת. משערים שמתחת לרחבה נהגו לייבש תמרים, שכן בתחתית מצאו כמות אדירה של גלעינים. ברחבה מוצבים ספסלים, אך אנחנו נעצור דווקא ליד הספסל שממנו יש תצפית טובה אל המערה שבה נמצאו לראשונה המגילות (מערה מספר ארבע). בנקודה זו ניתן למעשה לסיים את הסיור, לקחת את הזמן וליהנות מהתצפית ובסיום לשוב אל הרכבים.
את הטיול אפשר לסיים גם בהיכל הספר שבמוזיאון ארץ ישראל, בירושלים, שבו מוצגות כיום חלק מהמגילות.

המיקום: צפון ים המלח.
משך ההליכה במסלול: חצי יום.
העונה המומלצת: כל השנה.
אופי המסלול: מתאים למשפחות וגם לנכים, מעגלי.
איך מגיעים: הגן הלאומי נמצא בסמוך לכביש 90, ליד קיבוץ קלי"ה.