משבר הקורונה הביא לצניחה של כ-92 אחוזים בתנועת הנוסעים בנמל התעופה בן גוריון, כך עולה מהסיכום השנתי שפורסם היום (שלישי). עוד צוין כי הנזק הכבד שנגרם לתעשיית התעופה, לנמלי התעופה בארץ ולכל ענף התיירות בישראל, גרם לפגיעה רוחבית במשק בישראל, כאשר כל משרה בענפי התעופה הפנאי וההארחה קשורה לתעסוקה עקיפה של 0.4 משרות בענפים אחרים.

מניתוח שנעשה ביחידת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר עולה, כי הפגיעה הכלל משקית שגרמה סגירת התעופה בישראל גרמה לירידה בפעילות ענפים אחרים. בנוסף לכ-9,500 העובדים שהועסקו בענף התעופה ערב המשבר, נפגעו 16.5 אלף מועסקים בענפים אחרים. 

כאמור, עד לפרוץ משבר הקורונה, בנמל התעופה בן גוריון  עבדו מעל 140 חברות תעופה במסגרת השמיים הפתוחים, בעוד שעם תחילת המשבר, נותרו בנתב"ג כ-60 חברות תעופה, וגם אלו מצמצמות פעילות עקב ירידה דרמטית בתפוסת הנוסעים. כמו כן, מתוך כ-200 יעדים ברחבי העולם קיימות כיום טיסות רק לכמחצית מהיעדים בעקבות צמצום קווי הפעילות של חברות התעופה. 

היעדים הפופולריים ביותר בנתב"ג במהלך השנה החולפת היו טורקיה (כמדינת מעבר) , ארה"ב, יוון, איחוד האמירויות, צרפת, ואוקראינה. החברות המובילות מתחילת המשבר היו יונייטד איירליינס, טורקיש איירליינס, אל על (שירדה למקום השלישי), ישראייר שהיתה החברה הישראלית היחידה שפעלה לכל אורך המשבר ופגאסוס.

כמו כן, גם הנתונים בתיירות משקפים צניחה דרמטית - מכ-4.5 מיליון תיירים בשנת 2019, צנחה תנועת התיירות לכ-850 אלף תיירים בלבד ב-2020. מדובר בירידה של 81 אחוזים.

נתב''ג לפני הסגר השלישי (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)נתב''ג לפני הסגר השלישי (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

כזכור, ערב משבר הקורונה, בראשית שנת 2020, עמד תקציב הפיתוח של רשות שדות התעופה על כשישה מיליארד שקל (מתוך תקציב הרשות). תקציב רש"ת נגזר מנגזרת של 25 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות בשנה (ובתחזית גידול של מיליון נוסעים בשנה). עם פרוץ משבר הקורונה, הוקפאו כשישה מיליארד שקל מתקציב הפיתוח. מתוך 245  פרויקטים שאושרו לשנת 2020 ואילך , נאלצה רשות שדות התעופה להקפיא כ 200 פרויקטים באופן חלקי או מלא (חלק  מהפרויקטים הם מתמשכים). 

כמו כן, מאחר ונמלי התעופה בישראל - נתב"ג ורמון - המהווים תשתית חיונית אסטרטגית בישראל נשארים פתוחים וממשיכים לצבור גרעון, ולאור העובדה כי המדינה משכה מקופת הרשות כ-3.6 מיליארד שקל רק ערב המשבר, ישנה חשיבות עליונה לשמירה על האיתנות הפיננסית של רש"ת.

לאור תחזית תזרים המזומנים, פעלה הרשות לקבלת מסגרות אשראי מחייבות מהמערכת הבנקאית בהיקף של כשני מיליארד שקל וזאת, לצורך מימון פעילותה השוטפת והשקעות פיתוח הכרחיות לשנת 2021. בין הפרוייקטים הבולטים שהוקפאו בעקבות הצניחה בתנועת הנוסעים בנתב"ג נמנה המיזם לתכנון והקמת תשתיות טרמינליות נוספות להגדלת הקיבולת בנתב"ג ושידרוג התאמת מערכות המיון לגידול הצפוי בשנים הבאות בתנועת הנוסעים.

בנוסף, הוקפא פרוייקט התאמת טרמינל 1 לגידול בתנועת הנוסעים והוחלט להקפיא שורת פרוייקטים נוספים: הקמת יחידת בקרה מרכזית (יב"ר) , הכשרת מנחת מסוקים בנתב"ג, תכנון וביצוע קליטת הפעילות הפנים ארצית בנמל חיפה, תכנית בינוי מפורטת לאזור הצפוני, הקמת מפעלי מזון בנתב"ג, תשתיות לפרויקט הקמה של מכוני בדק וחניות מקורות למטוסי מנהלים בנתב"ג, תכנון מפורט למחלף נתב"ג מערב (מחלף כפר חב"ד), תכנון שדה התעופה החליפי להרצליה, הקמת מרכז לוגיסטי בנתב"ג, הקמת מסעדה ברחבת הנמל טרמינל 1 והכשרת משרדים ומתחמים תפעוליים לחברות תעופה וחברות שירותי הקרקע בנתב"ג.

נתב''ג ריק (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: מארק ישראל סלם)נתב''ג ריק (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: מארק ישראל סלם)

"הקורונה היא לא פחות מאיום קיומי על שדות התעופה וחברות תעופה, ובעלת השפעה מכרעת על מעגלים נרחבים החיים והניזונים מעולם התעופה", התריעו ברשות שדות התעופה", נמסר מהרשות. כמו כן, בתקציב השוטף צומצמו הוצאות השכר במאות מיליוני שקלים, כ-220 עובדים הוצאו לפנסיה מוקדמת ובימים אלו מקודמת תכנית להוצאת עובדים נוספים לפרישה מוקדמת.

בנוסף, בתחילת מרץ הוצאו מידית כ-3,500 עובדים לחופשה ללא תשלום, בוטלו השעות הנוספות לכלל העובדים ובוצע קיצוץ ראשוני של עשרה אחוזים בשכר הבכירים בשלב הראשון. בהמשך, הוסיפו עוד 15 אחוזים לקיצוץ למשך ארבעה חודשים.

ברשות שדות התעופה ציינו עוד, כי ההפסדים לחברות התעופה ב-2020 מוערכים בכ 118.5 מיליארד דולר, שכן למעלה מ-6,700 קווים נסגרו באירופה וממוצע הצניחה בביקוש לטיסות לעומת השנה לפניה עמד על כ-66 אחוזים. תנועת הנוסעים העולמית צנחה מ-4.5 מיליארד נוסעים ב-2019, ל-1.8 מיליארד ב-2020. הענף כולו ירד לממדי פעילות של שנת 2003. הצפי הוא, כי ב-2021 יסכם ענף התעופה העולמי סך של 2.8 מיליארד נוסעים.