הסגר שוב חונק אותנו, וטיולים בארץ ובחו"ל נראים כמו חלום רחוק, אבל תארו לכם מסע אל תוך עולם נסתר, מין יער פיות מקסים ונסתר שבו נוכל לעבור בין נחלים, בריכות מים, נראה בעלי חיים וצמחים ממש כמו באגדות - כאלה שלא רק נראים נהדר בתמונות באינסטגרם, אלא ממש קסומים במציאות. מתארים לכם? מעולה, כדאי שתכירו את הנחלים שרך ובצת שבגליל המערבי ותגלו שהתיאור שלי מדויק. אם יש יעד שכדאי לכם לבקר בו כשנצא מהסגר - זה המקום.

חשוב לציין שלא מדובר במסלול מעגלי, אלא במסלול עם נקודת התחלה ונקודת סיום, לכן מומלץ להיערך עם שני רכבים, להשאיר אחד בנקודת הסיום ואז לחזור אל ההתחלה (בעקבות השביל הכחול). אם אתם מטיילים לבד או כקפסולה משפחתית ואין באפשרותכם לנייד שני רכבים, תוכלו לעשות את המסלול במלואו ולתפוס טרמפ עם מטיילים אחרים, או לחלופין להשאיר את הרכב בחניון שרך או בנקודת היציאה בקיבוץ אילון, לרדת עד לאפיק הנחל ולשוב על עקבותיכם - מסלול ארוך יותר, כן, אבל ממש לא נורא, במיוחד אחרי תקופה ארוכה כל כך בבתים.

מערת נטיפים (צילום: הדר יהב)מערת נטיפים (צילום: הדר יהב)

המסלול המלא מתחיל בחניון שרך ומסתיים בקיבוץ אילון. כדאי לדעת שבחניון עצמו יש שולחנות פיקניק, ובמרחק מה מהם, בצל חלקת עצי אורן, ניצבים מתקני שעשועים לילדים, כך שאפשר להתחיל את המסלול (או לסיים אותו) עם ארוחה קלילה לצד הנוף המרהיב. החניון עצמו ממוקם בלב יער הילד היהודי - יער שניטע במסגרת מבצע שיזמה קק"ל, שבו ילדים נטעו את העצים המוקדשים לזכרם של יותר ממיליון הילדים שנספו בשואה. כל ילד נטע שני עצים: אחד עבורו ואחר לזכר ילד שנספה בשואה.

מכיוון שתהיו כבר באזור, תוכלו ליהנות קצת מההיסטוריה המקומית ומהשרידים הארכיאולוגיים בחורבת דנעילה. תגלו שבחניון יש שילוט שמוביל אתכם היישר לשם בקלות. מדובר בחווה מהתקופה הביזנטית עם בתי בד, מבנים וסמטאות ששוקמו על ידי קק"ל ורשות העתיקות. בתי הבד הרבים מעידים על העיסוק העיקרי באזור - גידול כרמי זיתים לשמן. במשך 500 השנים שבהן המקום נותר עזוב השתלט עליו החורש וכיסה אותו לגמרי. זה המקור לכינויו "העיר הנעלמה". מדובר במסלול קצר וקליל, עשיר בסיפורים מרתקים, ומעגלי - שמחזיר אותנו לחניון.

נרד עם השביל אל נחל שרך (נחל אכזב) המוקף בצמחייה ארצישראלית סבוכה - כגון עצי אלון, אלה ארצישראלית, דפנה, ליבנה רפואי ועוד. השביל ממשיך וחוצה את הנחל אל הגדה השמאלית ולאורכו בהליכה נעימה ולא קשה כלל. אחרי הליכה של קצת יותר מקילומטר נגיע אל נקודת העצירה הראשונה שלנו למרגלות מערת שרך.

מדובר במערת נטיפים יפהפייה, אבל נקבע  שעד ל־1.4 אסור יהיה להיכנס אליה, זאת כדי לשמור על אוכלוסיית העטלפים במערה, שנמצאים בתקופה זו בשנת החורף שלהם. דעו לכם שגם אם לא נכנסים, אפשר להציץ (ששש... אל תגלו לאף אחד) מהכניסה כדי להבין איזה אוצר מסתתר לנו ממש מתחת לאף.

נמשיך בשביל למטרה הבאה במסלול שלנו - מפגש עם נחל בצת, הנקרא בערבית ואדי כרכרה. הנחל מתחיל את זרימתו כבר בלבנון השכנה ונשפך לים ממש קרוב לראש הנקרה. הנחל ידוע בפיתוליו הרבים והחדים, שכן הוא עובר באחד מקווי השבר הגדולים של הגליל. אם צמחים מקומיים מעניינים אתכם, כדאי שתדעו שבגדות הנחל צומחים להם שערות שולמית, דולב מזרחי, הרדוף הנחלים ועוד, וגם חיות רבות מסתובבות, החל מחזירי בר, שועלים ועד שפני סלע ודגי חפף מצוי - בעוד את החפפים תוכלו לראות בשפע, נדיר לראות חזירים או שועלים מסתובבים בשטח.

בשלב זה, כשהנחלים נפגשים, נפנה שמאלה בפיצול השבילים לכיוון מקורות המים של עיינות כרכרה. מדובר בסדרת מעיינות שסביבם תוכלו לעצור, בעיקר בקיץ, לחלוץ נעליים וליהנות מהמים הזורמים. שימו לב, תמיד כדאי לבדוק לפני שטובלים במי נחלים אם יש סכנת עכברת, במיוחד בעונות יבשות יחסית.

את המעיין הראשון תזהו בעזרת עץ האלה הארצישראלית הניצבת לצדו, אחריו יש עוד שתי בריכות לא עמוקות אך גדולות ועוד אחת קטנה יחסית. בעבר זרמו מי המעיין בפלג איתן עד מכון השאיבה שמתחת לקיבוץ אילון. כיום מוזרמים למקום מים בצינור.

לאחר השכשוך וההתרווחות בצל העצים הרבים, נשוב אל השביל הכחול ונלך בצדי הנחל בצלם של עצי ההרדוף והדולב, כשברקע זורמים המים לתוך בריכות קטנות. השביל מוביל אותנו בבטחה אל חורשת האקליפטוסים הגדולה ובהמשך לבריכת השאיבה, שממנה שואבים חברי קיבוץ אילון מים לשימוש פרטי. בשלב זה המסלול כמעט מסתיים, ואנו נמשיך בדרך הסלולה עד לשטחו של הקיבוץ - אל המקום שבו השארנו את רכבי האיסוף.

נחל בצת (צילום: הדר יהב)נחל בצת (צילום: הדר יהב)

המיקום: הגליל המערבי.
אופי הטיול: טיול קווי, יש צורך בשני רכבים. מומלץ להגיע בנעליים שמותאמות להליכה במים. בתקופה שבה המערה פתוחה, מומלץ להצטייד בפנסים.
משך הטיול: כארבע שעות.
איך מגיעים: את המסלול מתחילים בחניון שרך. אליו נגיע מכביש הצפון (כביש 899), ובעקבות השילוט המכוון צפונה לדרך עפר שבסופה חניון (סימון שבילים כחול). 