העיר ג'ירונה (בשלל הגיות: חירונה, גירונה, ז'ירונה) הופכת אט אט ליעד מועדף על תיירים ישראלים כחלק מביקור בקטלוניה, ומכמה סיבות: היסטוריה יהודית, אוכל טוב וטיול באזור יפהפה. הטיול בג'ירונה, מסבירת הפנים, נעשה ברובו באזור העיר העתיקה, שנמצאת מעבר לנהר האונייר (Onyar), שמפריד בין האזור המודרני לעתיק. ואגב, אחד מהגשרים שמעל לנהר הוא לא אלא פרי יצירתו של גוסטב אייפל, המהנדס שבנה את מגדל אייפל בפריז, רק שהגשר המקומי, שצבעו אדום, נולד 12 שנים לפני האייפל הפריזאי המפורסם.
ג'ירונה שוכנת באזור המעבר הנמוך ברכס הרי הפירנאים, ומהווה גבול טבעי בין ספרד לצרפת, עובדה שהיתה לה השפעה אסטרטגית במשך מאות שנים, לרבות על מגוון האוכלוסיות שהתיישבו במקום. כיום בעיר כ-100,000 תושבים, מרביתם מתגוררים באזור החדש והמודרני יותר.
העיר העתיקה
נהר האונייר נמתח ומתעקל בעיר, וחצייתו על אחד מגשריו, אל עבר העיר העתיקה, היא ללא ספק התמונה המזוהה ביותר עם ג'ירונה, שבה נראים עשרות בניינים צבעוניים מחוברים, מרביתם בגוון חום-אדמדם שחלונותיהם מופנים לכיוון הנהר. היות שהנהר רדוד, לא ניתן לשוט בו בסירה, אך מרגע שחוצים אותו ברגל על אחד מהגשרים, ומגיעים לצדה של העיר העתיקה, מתחיל הביקור המשמעותי במקום.
ג'ירונה קרויה "עיר האבן והמים". המים על שום ארבעת הנהרות שחוצים את העיר, אחד מהם איתן (דרך אגב, דווקא בו השתמשו כתפאורת רקע באחד מפרקי "משחקי הכס", ובאופן פלא "מילאו" אותו בזרם שוצף). האבן - בשל אבני הגיר שמהן בנו את העיר. כשמהלכים על האבנים הללו, ליד מבנים, כדאי לפקוח היטב את העיניים היות ושם מתגלים מאובנים.
המוסלמים בג'ירונה
היסטוריה יהודית משמעותית
מבחינת היהודים נחשבה ג'ירונה ל'עיר הגאונים'. זה היה מקומו של הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) שנולד בעיר בשנת 1194 ונפטר בישראל בהיותו בן 76. במהלך שנותיו הוא היה לראש הקהילה היהודית במקום, ועוד בחייו היה בין המשפיעים בזרם היהודי ובייחוד בספרד. אולם, כשאולץ לעזוב את העיר בהוראת הכנסייה, החלו פרעות נגד יהודי המקום עד שהאוכלוסייה הידלדלה ונעלמה לחלוטין בזמן גירוש ספרד בשנת 1492. מאז ועד היום יהודים אחדים מתגוררים במקום, ובאזור הרובע נפתח זה מכבר בית חב"ד.
ההפרה של האיזון בין היהודים לבין כלל האוכלוסיה הוא תולדה של ועידת לטראנו הרביעית שהתכנסה בשנת 1215, ובה נקבעו החלטות המגבילות את היהודים, וביניהן חובה על נשיאת סימן מזהה ליהודים, פיקוח על הלוואות והצרת צעדי האוכלוסייה, כמו האיסור על נשיאת משרות ציבוריות. מנקודת זמן זו ההידרדרות ביחסים רק התגברה ובשנת 1391 אף פרצו תושבים לבתי היהודים ואיימו להורגם אם לא יתנצרו.
מלבד ביקור ברחובות הרובע היהודי, מומלץ מאוד לבקר במוזיאון היהודי המגולל את חיי היומיום של יהודי ג'ירונה. במוזיאון כמה חללים ובהם מוצגים מתקופת פועלה של הקהילה היהודית המקומית: ספרי קודש, חרסים, מקווה ואפילו מספר מצבות עם כיתוב עברי, שהמוזיאון דאג לשמרן, היות ובבית הקברות היהודי העתיק לא נותר ולו שריד מהן. עד שנפתח המוזיאון בבניין בית הכנסת, עבר המבנה ברבות השנים שינויים רבים. למרבית האירוניה, בשנת 1978 פעל בתוכו בר מקומי והבעלים של המקום ריצף את אחד החללים הפתוחים במבנה בצורת מגן דוד. כיום הבר כמובן כבר לא פעיל, אך מגן הדוד נותר חלק מרצפת המוזיאון.
ורק עוד דבר אחד: אם אהבתם את העיר העתיקה ותרצו לחזור אליה, אז כשתפגשו בשיטוט בה בפסלון קטן של אריה עם כחמש מדרגות, פשוט טפסו עליהן ונשקו את ישבנו. כן... על פי האמונה המקומית, אם מנשקים את עכוזו, אז שבים אל העיר בעתיד.
האזור החדש של ג'ירונה
אכן ג'ירונה יפה ונעימה לביקור, ושני לילות, כחלק מביקור בחבל קטלוניה המיוחד, יכולים בהחלט להספיק.
התרעות פיקוד העורף