בתום משבר הקורונה המתמשך ובצל השתלטות בעלי ההון על שטחים בכינרת, העביר קיבוץ כינרת את האחריות על התיירות באזור לחברת "תיירות ארץ כינרת" במטרה לשקם את האזור. במסגרת הפעולות החדשות שנעשו להחזרת התיירים, נפתחו לציבור החופים השייכים לקיבוץ כמו גם מקטעים בשביל סובב כינרת והונגשו אתרי המורשת ההיסטוריים שליוו את התנועה הציונית מראשית דרכה.
כזכור, הסופר והעיתונאי מארק טווין ( "תום סוייר", האקלברי פין") הגיע לאזור עמק הירדן במסגרת סיור עיתונאים בארץ הקודש ב-1857 והוכה בתדהמה. הוא הגדיר את המקום כ"אזור המדכדך ביותר שראה מימיו. "גבעות קירחות, צמחייה דלילה וארץ שבורת לב".
מאז הגיעו חלוצי ההתיישבות הראשונים והפריחו את השממה, אך הקורונה החזירה את אזור הכינרת שנהנה מתיירות טבע בעיקר, לימים עגומים וכשהתיירים הפסיקו להגיע, נסגרו מקומות התיירות. בינתיים השתלטו על חופי הכינרת בעלי הון פרטיים שסגרו מקטעים וחופים באזור עם גדרות תיל. אך הפגיעה הקשה ביותר בתיירות באזור ניכרה בתיירות מחו"ל שהייתה מורכבת מקבוצות "תגלית" ומצליינים נוצרים שהיו מגיעים לטבול במימי הירדן הקדושים.
לכך ניתן להוסיף את סגירתו של מפעל הדגל של קיבוץ כנרת "תמר כינרת" שייצא את תוצרתו לחו"ל. עמירם אידלמן מוותיקי חברי קבוצת כינרת ותלמידה של המשוררת נעמי שמר, הגדיר את סגירת המפעל ואת השתלטות גורמים חיצוניים על קרקעות הקיבוץ סביב הכינרת כ"מכה כבדה לציונות".
כאמור, על מנת להתאושש מהמשבר החליטו בקיבוץ כינרת להעביר את ניהול התיירות של כלל אתרי המורשת והגנים הלאומיים השייכים לקבוצה לחברת "תיירות ארץ כינרת" בניהולו של אריק זילבר , מומחה לתיירות מראשון לציון. בין הפעולות שעשה בשיתוף הקיבוץ במטרה להחזיר עטרה ליושנה היה לעודד ולהרחיב את הפעילות של סיורי אתרי המורשת של כינרת כמו סיורים אל בית המוטור המשוחזר ששוכן בחורשת האקליפטוס המיתולוגית, עליו כתבה נעמי שמר, חדר הנצחה לפועלם של העלייה התימנית בקיבוץ כינרת, ביתה של נעמי שמר, בית הקברות המיתולוגי בכינרת בו קבורים כמה מחלוצי ומעצבי הציונות כמו ברל כצנלסון, משה הס, דב בר בורוכוב, ורחל המשוררת. בנוסף נפתח מחדש מפעל התמרים שנסגר ונקרא כעת כ"תנובת כינרת".
אתר הירדנית שהיה אחד המקומות המתוירים ביותר בישראל כבר חזר לפעילות מלאה וניתן לראות מאות צליינים במקום. גם הפארק הלאומי מורד הירדן שהיה עד לא מזמן פראי וגישתו ידועה רק ליודעי ח"ן, סטודנטים או נוודים, הונגש גם לנכים. במימי הירדן ניתן לחזור לשחות וליהנות משפע העופות ובעלי החיים שחזרו למקום לאחר שנתיים ללא תיירים.
כדי לספק לינה באזור שתאפשר בסיס יציאה לטיולים באזור נפתח מחדש מלון אוהלו המיתולוגי ששימש עד עתה כמעונות סטודנטים. המלון עבר שיפוץ ועיצוב וחזר לימיו כ"אחוזת אוהלו" שמספק כעת 110 חדרים, ובהמשך יוגדל ל-150. המלון שומר על הצביון הכפרי של אירוח על שפת הכינרת במחירים הוגנים שנעים בין 350 שקלים ל-500 שקלים ללילה.
ובזמן שחוף דגניה נפתח רק לאחרונה לציבור עקב עבודות תשתית אך אינו מאפשר עדיין רחצה במקום, מלון "אחוזת אוהלו" מעניק גישה ישירה לשביל סובב כינרת שנפתח ברובו לאחר מאבק חברתי ממושך בבעלי ההון שהשתלטו על חלקים ממנו. אך הגישה לכינרת מהשביל קשה בשל הצמחייה בתוך המים, זכר לבצורות במקום.
בסמוך למלון שמאפשר גם השכרת סאפים נפתח חניון קמפינג מחודש עם אוהלים ממוזגים וגישה שמאפשרת גם שחייה בכינרת ללא צמחייה אך זילבר מזכיר כי במקום אין כעת מציל והשחייה היא על אחריות המתרחצים בלבד.