טורקיה הייתה ללא ספק אחד מהיעדים המועדפים על הישראלים במשך עשרות שנים. מתחים פוליטיים בין המדינות האטו משמעותית את נהירת הישראלים לרפובליקה הטורקית, אך בתקופה האחרונה נראה ששתי המדינות מחדשות יחסיהן, מרמת החזרת שגרירים מכהנים ועד לשובם של התיירים אל הקסם הטורקי, שלשמחתי השתמר בדיוק כשהיה.
בטורקיה טיילתי כמה פעמים בעבר, הן באזורים הסואנים והמוכרים יותר לתייר הישראלי, וגם בכאלה הנמצאים מחוץ למפת התיירות. הפעם חזרתי לאזורים שהיו נחשבים ללהיט התיירותי החם ביותר על התיירים הישראלים בשנות ה-90, אל סביבות הערים אנטליה וקמר, בדרום- מערב המדינה, לחופי הים התיכון.
אנטליה היא עיר נופש מרכזית בריוויירה הטורקית, ואפילו נמל התעופה הבינלאומי שלה נחשב לשני בגודלו בקליטת המבקרים במדינה. הן אנטליה והן קמר כאילו והוקמו עבור ענף התיירות. חופי ים תכולים המשתרכים לאורך מאות קילומטרים, חלק מפסגות הרי הטאורוס המקיפים את הסביבה ועוד שלל אתרי תיירות, מסלולי טבע ואטרקציות - וכמובן שגם בתי מלון על שלל הרמות, ממלונות קטנים ופשוטים ועד לארמונות ברמת 5 כוכבים, הכל כולל הכל ואף יותר מכך. את הכל ניתן למצוא בסביבה הזו.
מרהבה, הגעת לטורקיה
אין כמו האירוח הטורקי, החום האנושי והידידות. כשפוגשים אדם, גם אם ברחוב או אם באתרי התיירות ובבתי המלונות המקומיים, אז המפגש, כמעט תמיד, יהיה מסביר פנים. הכנסת האורחים היא חלק מהדי.אנ.איי הטורקי, כך שתמיד מקבלים את האותנטיות, ארוח נעים משולל זיוף. גם כשהתהלכתי ברחובות אנטליה, ניגש אלי לפתע איש מבוגר וחביב, שהבין שאני תייר, אמר לי "מרהבה" ונתן לי פרח בידידות.
אחד המקומות שאני תמיד מחפש בטורקיה הם השווקים והבאזארים המקומיים. זהו הלב הפועם והחי, שם נמצאים הצבעים, הריחות והקצב. אמנם לא ניתן להשוות את עוצמת השווקים של איסטנבול לזו של אנטליה, אך גם למגיעים לכאן תהיה תחושה של באזאר טורקי נחמד. סביבת ‘מגדל השעון’ (Saat Kulesi) היא ככל הנראה הנכונה לכך באנטליה, שכן היא רוויה במאות חנויות ובבאזאר טורקי ישן, שבו רוכלים מוכרים בגדים, תיקים, מטעמים ולוקומים טורקים, וכמובן שגם זהב, שנחשב למוצר חשוב בתרבות המקומית.
מגדל השעון עצמו, שצורתו ריבועית, נמצא כעת בשיפוצים. מבחינה היסטורית בנייתו מתוארכת לשנת 1901. הסיבה לבניית המגדל הייתה השנה ה-25 למלכותו של עבדול-המיט השני. המגדל בנוי אבן וביסודותיו הוא משלב את החלק הישן של חומות העיר. נחמד שלכל צד במגדל יש לוח שעון, מה שמקל על זיהוי השעה כאשר מגיעים מכל כיוון. הסביבה הזו הנה גם אחת היפות לביקור. היא משתרכת לאורך הטיילת היפהפייה של אנטליה, עם הים התכול ועשרות הסירות המשייטות באופק.
בהליכה קצרה מאוד משם מתחברים אל מרכז העיר העתיקה של אנטליה, הוא אזור קאלייצ'י (Kaleiçi) התוסס, שחנויותיו נפתחות בבוקר וחלקן נותרות לעבוד עד לשעות הלילה המאוחרות. קאלייצ'י היא מרכז העיר ההיסטורי של אנטליה ובמשך אלפי השנים העיר התפתחה גם מבחינה אדריכלית, כך שמבחינה ויזואלית, וכמובן שגם לחובבי צילום, המבנים, הגגות, חומות העיר, צבעי הים, החנויות והאנשים ברחובות, כל אלה מעניקים תוספת נעימה וצבעונית במיוחד. כמו כן, הנמל הנעים שכאן יכול להוות כמוקד יציאה לטיול שייט נעים של כשעה הכולל תצפית על קו החוף ורכסי המצוקים.
אתרים מרכזים מזרחית לעיר אנטליה
על פי האגדה, בניית התיאטרון היא תוצר תחרות שאורגן על ידי שליט אספנדוס. מטרת התחרות הייתה לבנות מבנה שיתרום לשגשוגה של העיר, והפרס לזוכה הוא לא אלא הבת של השליט. שני מתחרים העפילו לסיבוב הגמר. הראשון שבהם בנה את מערכת התעלות והאמות שסיפקו לאספנדוס מים זורמים.
השליט כמעט השתכנע לתת לו את ידה של בתו אך החליט לבקר בפעם האחרונה בתיאטרון, זה שנבנה על ידי המתחרה השני. כשעמד על הנקודה הגבוהה ביותר של התיאטרון, לפתע קול צלול לחש ישירות לתוך אוזנו: 'בתך חייבת להיות שלי!' כשהביט סביבו בהפתעה, ראה את מתכנן התיאטרון עומד מאחוריו. האקוסטיקה של התיאטרון הרשימה את השליט עד כדי שהחליט מיידית שהוא יהיה הזוכה. והחתונה, איך לא, התקיימה, באופן טבעי, בתיאטרון עצמו.
התיאטרון נבנה למעשה במאה ה-2 לספירה, בתקופת שלטונו של הקיסר הרומי מרקוס אורליוס (161-180 לספירה). הכתובות היווניות והלטיניות המוצבות מעל הכניסות לבניין מעידות כי המקום הוקדש "לאלי הארץ ולבית הקיסרי". למרות העובדה שהתיאטרון נבנה בתקופה הרומית, המבנה מציג מאפיינים רבים האופייניים לתיאטראות היוונים, כגון צורת הפרסה של האודיטוריום.
אנקדוטה היסטורית חשובה מתייחסת לשנות ה-30 של המאה ה-20 ולביקורו החשוב באספנדוס של מוסטפא כמאל אטאטורק’, מי שנחשב ל'אבי הטורקים', ומייסדה של הרפובליקה הטורקית המודרנית ונשיאה הראשון. לאחר ביקור במקום הצהיר אטאטורק שאסור לבזבז מבנה כה מפואר.
הוא הורה על שיפוצו, שעורר מחלוקות רבות בין היסטוריונים ואדריכלים. אך מאז משמש התיאטרון כמקום לאירועי תרבות שונים, ביניהם פסטיבל הבלט והאופרה הבינלאומי. ההופעות מתקיימות בדרך כלל בסוף האביב ובתחילת הקיץ והכרטיסים אוזלים חודשים רבים לפני כן. כשמבקרים במקום שווה בהחלט להתאמץ ולטפס עד לרום גרם מדרגות האודיטוריום ולהתפעל מהמבנה העצום שנשתמר בצורה טובה כל כך.
אבל, מעבר לאגדה החביבה, בסידה העתיקה שרדו מבנים רבים, תאטראות היסטוריים, שבחלקם אף התקיימו קרבות גלדיאטורים. אחד משרידי המבנים המרשימים שנותרו במקום, הוא מקדש אפולו, שנחשב לאל האור, היופי והאומנות. שיירי המבנה מתוארכים כבני 1900 שנים, שכן נבנה בשנת 150 לספירה. עם השנים הבניין שוקם, ובשעת שקיעה זהו בדיוק המקום הנכון להתכנס סביבו, בסמוך לים. המעבר בין העיר העתיקה בכיוון הים הוא חיבור בין עתיק למודרני, שכן כל השדרות המובילות אל קו החוף עמוסות במסעדות, חנויות מזכרות ובגדים לטובת המבקרים.
לרוצים לעשות משהו שונה לחלוטין בביקור בסביבה, כדאי לדעת שבין אנטליה ובין סידה, באמצע הדרך, שוכנת העיירה בלק (Belek), שנחשבת לאזור יוקרתי במיוחד וככזו היא מטפחת מרכזי גולף מרהבים למקצוענים וגם לכאלה המעוניינים לנסות ולשחק גולף לראשונה בחייהם. גם אני ניסיתי את מזלי באחד ממועדוני הגולף המקומיים ומסתבר שהמשחק דורש המון ריכוז, דיוק וטכניקה – וזהו בהחלט לא ספורט פשוט.
בשיחת עומק שקיימתי עם מדריך הגולף במועדון, הוא סיפר לי שהיה אחד משחקני הגולף המובילים בטורקיה. למעשה סיפור חייו יכול היה להיות חלק מסרט טוב, שכן אביו היה איש תחזוקה במגרש גולף, ובילדותו הוא נהג לבוא ולסייע לאביו. מידי פעם נטל את מוט הגולף והמדריכים המקצועיים זיהו שהילד כשרוני במיוחד ויכול להתפתח ולהיות שחקן גולף מוכשר – בדיוק כפי שהיה לבסוף במציאות!
בנסיעה אל ההרים המקיפים את קמר ניתן להעפיל אל אחת מהפסגות הגבוהות המגיעות לכדי 2,365 מטרים, על הר הטהטלי (Tahtalı Dağı). עם הרכב מגיעים עד לגובה של כ – 600 מטרים מעל לגובה פני הים, ומשם באמצעות הרכבל (Olympos Teleferik) ממשיכים עד לפסגה הגבוהה. זהו בעיניי טיול חובה, שכן הנוף המשלב את צלע ההר, הטבע הפתוח וקו הים הנו קסום (אי כי נדרש מעט מזל בתקווה שלא ליפול על יום ערפילי). אם מגיעים בחודשי החורף והאביב אז סיכוי סביר שבפסגה ימתין למבקרים גם שלג טרי ולבן.
וכן, כיף גדול לשוב לטורקיה, אל האנשים, הטבע, הים האוכל והאווירה שהמדינה העשירה הזו יודעת להציע. רק שיישאר כך, בשלום ונינוחות, בין העמים ובין הממשלים.
התרעות פיקוד העורף