המצב בעולם מורכב: בעיות ייצור בבואינג ואיירבוס יוצרות מחסור במטוסים, במיוחד באירופה, שם חברות התעופה גם נמנעות מהפעלת מטוסים ישנים בשל חוסר יעילות כלכלית. במקביל, זרם התיירים מארה"ב מציף את אירופה, שכבר סובלת ממחסור במלונות, בעיקר כאלה המותאמים להתמודדות עם גלי החום שהפכו לשכיחים בשנים האחרונות.
"חברות התעופה הזרות יחזרו לישראל באופן הדרגתי ואיטי מהמצופה, עם תדירויות נמוכות יותר מבעבר", מסבירה כהן עורקבי. "הן יעדיפו להפעיל את צי המטוסים שלהן ליעדים יותר בטוחים מאשר המזרח התיכון שנתפס בעיניהן כלא יציב, וחלקן כבר ניתבו את המטוסים שלהן ליעדים אחרים לרבעונים הקרובים".
"בתקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב, או לפחות תצומצם משמעותית, הצפי הוא לביקושים חזקים מאוד מצד הישראלים לחופשות בשנה הקרובה, במיוחד בקיץ", היא מוסיפה. "זאת בעקבות חזרה לשוק של ישראלים רבים שדחו את חופשתם בעקבות המלחמה, שיפור כללי בהרגשת הביטחון של הישראלים בחו"ל והתאוששות כלכלית שמאפיינת כלכלות לאחר מלחמה".
היעדים הקרובים, הבטוחים והידידותיים ימשיכו להוביל את העדפות התיירים הישראלים: יוון, מונטנגרו, רומניה, גיאורגיה, פולין, צ'כיה והונגריה. קפריסין צפויה לבלוט השנה עם פיתוח אפשרויות חדשות לתיירות הפנים, כולל פארקי מים וריזורטים בסגנון הכל כלול במחירים נוחים.
בטווחי הטיסה הארוכים יותר, ארה"ב, תאילנד ויעדי המזרח הרחוק ימשיכו למשוך תיירים ישראלים - במיוחד קמבודיה, סרי לנקה, דרום קוריאה והפיליפינים. סין נפתחת בהדרגה שוב לתיירות ישראלית, בעוד שטורקיה וסיני עדיין לא נראים באופק.
המחסור בהיצע הטיסות והמלונות, גלי חום ואסונות טבע, המחירים הגבוהים והמאבק בתיירות היתר מובילים לתופעה חדשה: "הגירת" תיירים ליעדים פחות מוכרים. ישראלים מתחילים לגלות אזורים כמו אזורים מתפתחים בקפריסין, פולין, מונטנגרו ומדינות הבלקן.