“אצלנו כל אחד לפי רצונו ותקציבו", היא אומרת. “בזכות הקשרים שלי אנחנו מצליחים להביא את הלקוחות לחוויות שלא חלמו עליהן. מי חלם שייפגש עם מלך? אנחנו מנסים לרגש כל אחד באמצעות מה שמדבר אליו".
מחלקת תמריץ היא אחת המחלקות בחברה של יטיב, שאותה היא מנהלת כשני עשורים. האטרקציות והריגושים רק מתעצמים עם השנים. “עם הלקוחות שלנו נמנות חברות בכל התחומים: ביטוח, הייטק, פיננסים, משרדי עורכי דין ועוד. למשל, מיתר עורכי דין, סלברייט, וויקס, כלמוביל, הפניקס ועוד. בדרך כלל אלה חברות מאוד גדולות עם תקציבים שמאפשרים זאת", היא מספרת, ומבהירה את הסיבות העיקריות לכך שחברות מוכנות להשקיע סכומים מטורפים בהרפתקאות שהיא מארגנת עבורן.
“בהייטק, למשל, התחרות על ההון האנושי גדולה, וכל אחד רוצה לפנק את העובדים ולהראות להם שהוא עושה יותר מהאחר, וש'אצלנו יהיה לך הכי כיף, ובוא תישאר כאן'. יש גם חברות שמאוד חשוב להן הגיבוש, החיבור למותג. חשוב להן שהעובדים יעבדו טוב יותר כפאזל אנושי - מה שבסופו של דבר גם יביא לתוצאות עסקיות יותר טובות. בחברות ביטוח, למשל, הטיולים הללו יכולים להיות לטובת שימור לקוחות, כלומר לטובת שימור הסוכנים. להראות שאנחנו החברה שהכי מפנקת את הסוכנים".
כדי להפיק טיולי תמריץ, אומרת יטיב, “יש לנו כוח אדם שמבין בייעוץ ארגוני, בהפקות בחו"ל וגם במציאת הלוקיישנים הנכונים. לקחנו למשל חברה לג'מייקה. הם חיפשו מקום שאנשים עדיין לא היו בו. היה לוקיישן של חוף ים, מסיבות, רגאיי, אומנים, אוכל הכי טוב. חודשיים לפני המלחמה הבאנו 180 איש לבאלי בתקופת הפסטיבלים. הפגשנו אותם גם עם כוהני דת מקומיים שעשו טקסים אותנטיים".
טיולי תמריץ, מספרת יטיב, זו מגמה עולמית שהולכת ומתחזקת. “דווקא בארץ, בגלל כל נושא הגיבוש שאנחנו מכירים עוד מהצבא, מאוד פיתחנו את הנישה הזאת", היא מסבירה. “בארץ הרמה היא כל כך גבוהה, שכשאנחנו עושים הפקות בחו"ל אנשים נדהמים עד כמה אנחנו יורדים לפרטים, אם זה בתחום הקולינרי או בתחום המוזיקה".
בואו לסיישל
את ילדותה העבירה יטיב, 61, במקומות רבים בעולם. “בעקבות שליחות של אבא שלי בחו"ל מטעם משרד הביטחון חייתי בחוף השנהב, בגבון, בצרפת, בשווייץ", היא מספרת. “בגיל 15 חזרתי ארצה. לאחר השירות הצבאי סיימתי תואר בלימודי אומנות בבצלאל, ומשם הדברים התגלגלו מעצמם. ידעתי שפות, הכרתי את העולם. התחלתי לעסוק בהפקות, בטיולי שטח ובהרפתקאות. הייתי מנכ"לית של חברות גדולות בתחום.
"ב־2006 יצאתי לעצמאות והקמתי את החברה שלי. כבר אז הבנתי שלמכור מה שכולם מוכרים זה הכי טריוויאלי. אף פעם גם לא האמנתי בטיולים מאורגנים, תמיד הייתי בתחום של ‘טיילור מייד'. התחלתי להתמקד בתחום של הפקות לחברות וטיולי נישה, בפתיחת יעדים חדשים וטיסות ישירות אליהם, וביעדים אקזוטיים ומיוחדים.
“הבנתי שבעידן של היום דרך האינטרנט בן אדם יכול לארגן הכל לעצמו, ולכן העדפתי להתמקד בדברים המיוחדים, כאלה שבהם את כן צריכה מישהו שילווה אותך. חוץ מזה, אני מאמינה שאני מוכרת רק מה שאני אוהבת, מה שאני הייתי עושה. אני אוהבת את הדברים היוקרתיים האלה, את כל המקומות האקזוטיים. את החברה בניתי מתוך מי שאני".
מבחינת יעדי טיסות ישירות, מציינת יטיב, “אנחנו הכי מזוהים עם איי סיישל ועם מאוריציוס. סרי לנקה גם אחד היעדים שאנחנו מאוד מזוהים איתו. עכשיו יש אליו פחות ביקוש. לפני המלחמה גם המלדיביים וזנזיבר היו בין היעדים. הם ירדו מהפרק כי שניהם יעדים מוסלמיים. לזנזיבר עוד הפעילו טיסות בין לבין, המלדיביים לגמרי ירד. כשהדברים יירגעו נחזיר את היעדים האלה".
מחלקה נוספת בחברת ספיריט הפקות עולם עוסקת בתפירה אישית של טיולי יוקרה ללקוחות פרטיים. בעיקר כאלה הנמנים עם האלפיון העליון, ובהם גם כאלה שעשו אקזיטים מטורפים. כאלה שיכולים למשל להרשות לעצמם לטוס לחופשה במטוסים פרטיים, לנפוש בווילות מהחלומות, בטירות ואחוזות וליהנות משף פרטי - ובעצם מכל אטרקציה שיחפצו בה.
רוב הנופשים המאוד יקרים, היא מסבירה, קשורים בעיקר ללוקיישנים. “למשל על שהות של 10 ימים בטירה בנורמנדי עם שף פרטי וטיולים - משפחה הוציאה 150 אלף דולר. משפחה אחרת, בת 14 נפשות, טסה לאי פרטי בסיישל, השתכנה שישה לילות בווילות יוקרה על החוף, כולל סירה ומסוקים שהיו לרשותם, כולל ספורט ימי ועוד - בעלות של 250 אלף דולר.
"בקורונה הייתה משפחה בת 12 נפשות שמאוד רצתה לטוס כשהשמים היו סגורים. הם הזמינו מטוס פרטי ופתחנו במיוחד עבורם לשבועיים את ‘דניס איילנד' בסיישל. היה אוכל מיוחד רק עבורם, פעילות קייאקים, סירות דייגים, ועוד. כל האי היה לרשותם. הם שילמו על כך קרוב לחצי מיליון דולר, כולל המטוס הפרטי".
"בנושא הווילות והטירות צריך מאוד לדייק בטעם. מה שטוב לאירופים לא תמיד טוב לישראלים. אני יכולה להתלהב מאיזה פריט משנת 1800, ואילו הישראלי היה מצפה למשהו חדשני ומודרני יותר. גם בבחירת בתי המלון – הם תמיד יאהבו את הרשתות המובילות כדי להיות בטוחים במה שהם מקבלים".
סיכון מחושב
“רעידת האדמה בתאילנד לא השפיעה על ביטולים, כי אצלי הרוב מגיעים לאיים", אומרת יטיב ומספרת שבאופן כללי ההעדפה של לקוחותיה הם מקומות פחות המוניים. “גם אם זה מלון מאוד יוקרתי, הם יעדיפו שלא יהיה גדול מדי. אנשים לא מחפשים מקומות המוניים, כאלה שיש בהם המוני ישראלים. בגלל המלחמה מחפשים מקומות שיוכלו להרגיש בהם בטוח. במלון בוטיק על אי כזה או אחר הם ירגישו בטוח".
הכל אולי נשמע מאוד נוצץ, אבל לדברי יטיב מדובר בעסק מאוד מורכב ומאתגר. “זה להתחייב על מטוסים, לסגור שנה קדימה כדי שיהיו לי וילות או טירות פנויות, זה לקחת סיכונים", היא מסבירה. “המדינה נמצאת במצב שבו הדברים בלתי צפויים ולא תלויים בך. את יכולה לדעת מה הקהל שלך אוהב, אבל פתאום המציאות הביטחונית משתנה, ואת צריכה לדעת לנהל משא ומתן עם הספקים שלך בשטח כדי לדחות את בתי המלון ולא להפסיד כסף. או אם יש מצב של מיתון, אז להוסיף יעדים פחות יקרים אבל עדיין יוקרתיים.
“כמובן, חשוב גם להכיר את הלקוחות שמגיעים אלייך, להיות קשובים להם, לקלוע למוצרים שהם יאהבו. יש בי המון אהבה למה שאני עושה והמון סיפוק".
את יכולות ההפקה שלה יטיב מנצלת גם כדי להיות, לדבריה, בצד הנותן. “במהלך המלחמה אימצנו חיילים שנמצאים בשיקום. אנחנו דואגים להם כל חודש לחוויות בארץ, כי בינתיים עדיין קשה להם לטוס לחו"ל", היא מספרת. “בקרוב אנחנו גם מארגנים טיול מפנק לכמה משורדי השבי. אנחנו מפנים את היכולות שלנו כדי לסייע ולתמוך בזמן הזה".
התרעות פיקוד העורף