המדינה הסגורה במרכז אסיה משנה כיוון ופותחת שעריה למבקרים מכל העולם, בעקבות חקיקה חדשנית שאושרה בסוף השבוע האחרון המייסדת מערך אשרות דיגיטלי ומפשטת את תהליכי הכניסה לטריטוריה שהייתה בעבר חלק מהאימפריה הסובייטית.
מאז הכריזה על עצמאותה מברית המועצות לפני למעלה משלושה עשורים, הטילה טורקמניסטן העשירה במשאבי גז מגבלות חמורות על כניסת זרים לתחומה. בעבר, מי שביקש לבקר בטורקמניסטן נדרש להצטייד במכתב הזמנה רשמי משלטונות ההגירה, שבאמצעותו יכול היה לקבל אשרת כניסה עם נחיתתו. החזקת אחד מהמסמכים הללו הבטיחה גישה למדינה, כאשר לא תועדו מקרים בהם נדחתה כניסת אדם שהחזיק באחד מאישורים אלו.
בניסיון לחקות את ההצלחה התיירותית של שכנותיה באזור, הרפורמה החדשה נועדה לייעל את המנגנון הבירוקרטי. מעתה, תיירים ואנשי עסקים זרים יוכלו להגיש בקשות לאשרות באמצעות פלטפורמה מקוונת נגישה, המייתרת את הדרישה למכתב הזמנה רשמי. היוזמה צפויה להוביל לצמיחה משמעותית בהיקף ההכנסות והפעילות המסחרית. ראוי לציין כי מדינות שכנות כמו קזחסטן, קירגיזסטן וטג'יקיסטן הגדילו את הכנסותיהן מתיירות פי שלושה מאז יישום רפורמות דומות בתחילת העשור הקודם, ואילו אוזבקיסטן אף הצליחה להגדיל את תקבוליה בתחום זה פי שישה.
לפי דיווחים בביטאון הרשמי של טורקמניסטן, נשיא המדינה סרדאר ברדימוחמדוב יהיה אחראי לקביעת המתווה המדויק של מערכת האשרות האלקטרוניות, קטגוריות האשרות השונות, מנגנוני ההנפקה ומשך תוקפן.
מעבר לחיזוק התעשייה התיירותית, צפוי כי הקלת מדיניות האשרות תזרים דם חדש לזירת הסחר הבינלאומי, תמשוך השקעות חדשות ותחזק את הקשרים האזוריים. צעד מדוד אך בעל חשיבות רבה זה מעיד כי המדינה, המתמודדת עם דימוי בינלאומי מאתגר, מביעה נכונות לנרמל את יחסיה עם העולם – תנאי הכרחי להשגת יעדים כמו חברות בארגון הסחר העולמי, כריתת הסכמי סחר משמעותיים וחיזוק מעמדה בזירה הבינלאומית.
מיום היווסדה כמדינה עצמאית, התבססה כלכלת טורקמניסטן באופן כמעט בלעדי על אוצרות הגז הטבעי העצומים שבתחומה. אולם, מהלכים עדכניים מצביעים על מגמה של גיוון כלכלי באמצעות הרחבת הסחר האזורי ופיתוח תשתיות תיירותיות. בחודש מרץ האחרון (2024), החלה המדינה להוציא לפועל הסכם לחילופי גז עם טורקיה, מיזם שהתגבש במשך שנים ארוכות. זו תהיה הפעם הראשונה בה אשגבאט מזרימה גז מערבה ללא תיווך רוסי.
מוקד המשיכה התיירותי הידוע ביותר של המדינה הוא לוע הגז הבוער המכונה "שערי הגיהנום", המרוחק כ-260 קילומטרים מהעיר הבירה. הלוע הלוהט בוער ללא הפסקה כבר עשרות שנים. על פי התיאוריה המקובלת, הוא נוצר בראשית שנות השבעים כתוצאה מהתמוטטות מתקן קידוח גז, כאשר צוותי מומחים החליטו להצית את הבור במכוון כדי למנוע התפשטות גז מתאן. למרות שההערכות הראשוניות צפו כי הלהבות יכבו תוך שבועות ספורים, האש ממשיכה לבעור עד היום ומהווה אחת התופעות הטבעיות המרהיבות והמסתוריות בעולם.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מלבד מוקד האש המפורסם, טורקמניסטן עשירה באתרי ביקור פוטנציאליים נוספים, ביניהם קניון יאנגיקלה – המוכר גם כ"גרנד קניון הטורקמני" – ואתרי מורשת עולמית מוכרים על ידי אונסק"ו כדוגמת מרב, ניסה וקוניה-אורגנץ'. ערים היסטוריות אלו שימשו כצמתים מרכזיים לאורך דרך המשי העתיקה, נכס תרבותי שמדינות שכנות ניצלו בהצלחה רבה למשיכת קהלי תיירים.
אשגבאט, בירת המדינה, מתהדרת בשיא עולמי נוסף – הריכוז הגבוה ביותר של מבני שיש לבן, הישג שהוכר רשמית על ידי ספר השיאים של גינס.