בירת אנגליה חווה מגפה שקטה, שמצליחה להכות כמעט בכל מי שחי או מבקר בה: גניבות טלפונים ניידים. בשנה האחרונה בלבד נרשמו בלונדון כ־80 אלף מקרים – מספר שמציב אותה בראש טבלאות הפשע באירופה.
כשיש ביקוש, השוק מגיב: ברשת אפשר למצוא כיום שלל פתרונות הגנה – רתמות יד וכיסויי טלפון "אנטי־גניבה" מצופי קוצים.
כמעט שניים מכל חמישה טלפונים שנגנבים באירופה – נגנבים מידי עוברי אורח בלונדון, לעיתים קרובות בידי רוכבי קטנועים, אופניים חשמליים או אופנועים. לפי הנתונים, 42% מגניבות הטלפונים בבריטניה מתרחשות בבירה, ואם זה לא קרה לכם – כנראה שאתם מכירים מישהו שזה קרה לו.
הווסט אנד הוא מוקד בולט במיוחד, עם כמעט 40 גניבות ביום בממוצע מתחילת 2025. מדובר בשוק שחור בשווי כ־50 מיליון פאונד, שבו הטלפונים נמכרים מחדש, נשלחים לחו"ל או מפורקים לחלקים – ורובו נשלט בידי ארגוני פשיעה.
אבל הסיכוי שהגניבה תיפתר כמעט אפסי: רק אחת מכל 170 גניבות נפתרת. לא מפתיע ש־63% מתושבי לונדון סבורים שראש העיר סדיק חאן לא מתייחס לבעיה ברצינות, ויותר ממחצית משוכנעים שהעיר פחות בטוחה משהייתה לפני עשור.
המשטרה יזמה מבצעים שונים, אך קמפיין חדש של מועצת וסטמינסטר, בחסות Currys, מעורר ביקורת חריפה. במקום תגבור נוכחות משטרתית, מדרכות אוקספורד קיבלו פס סגול עם הכיתוב “Mind the Grab” – שמתריע כי הרחוב האייקוני הפך ל"אזור חטיפת טלפונים חמים".
יש הרואים בכך עצה הגיונית למי שמסתובב עם העיניים במסך, אך הצבת אזהרות בולטות ברחוב המפורסם ביותר בעיר נתפסת בעיני רבים כסימן לוויתור.
והשאלה המתבקשת? האם פס צבעוני יכול להרתיע פושעים – או שרק סיור משטרתי קבוע באמת יעשה את העבודה?