לראשונה מזה עשרות שנים, החופים הפרטיים של איטליה מתרוקנים באמצע שיא העונה. לא מדובר על היסטריה זמנית או מזג אוויר גרוע - זו מגמה ברורה ומדאיגה: ירידה של 15-25% במספר המבקרים ביוני ויולי. הסיבה? מחירים שהגיעו לגובה מטורף.
דמיינו שאתם משלמים 90 יורו ליום בודד על כיסא ושמשייה בחוף. זה לא טעות דפוס, זה המציאות החדשה בפוליה ובאזורים נוספים. אפילו בלאציו, האזור הזול יחסית, תשלמו לפחות 30 יורו. משפחה רגילה עם שני ילדים יכולה למצוא את עצמה משלמת מעל 300 יורו ליום חוף אחד.
השינוי הזה הוא לא רק כלכלי - הוא תרבותי. אלנה פרנטה תיארה בספרה "חברתי הגאונה" את החופים האיטלקיים של שנות ה-50 כ"מקום של שמחה קולקטיבית, מקום שבו משפחות התכנסו, ילדים שיחקו, חברויות נוצרו והתחזקו". זה היה המקום שבו איטליה הייתה איטליה - דמוקרטית, חמה, משפחתית.
היום? 12,000 חופים פרטיים פרוסים לאורך 7,600 קילומטר של חוף - פי שניים מהמספר לפני 25 שנה בלבד. הפרטה שמתפשטת כמו אש בשדה קוצים ושנמצאת בדיוק במרכז הביקורת הציבורית.
השחקן אלסנדרו גסמן פרסם בינסטגרם תמונה של חוף עם כיסאות ריקים וכתב: "אני קורא שהעונה לא מתנהלת טוב. אולי זה בגלל שהמחירים מוגזמים והמצב הכלכלי של המדינה מכריח איטלקים לבחור בחופים חינמיים? הורידו את המחירים ואולי דברים ישתפרו".
פבריציו ליקוררדי, נשיא ארגון בעלי החופים הפרטיים, מכיר במציאות הקשה. "אפילו עם שני משכורות, משפחות רבות מתקשות להגיע לסוף החודש", הוא אמר לסוכנות הידיעות אנסה. "במצב כזה, זה טבעי שההוצאות הראשונות שנחתכות הן אלה של פנוי, בידור וחופשות".
הנתונים מדברים בעצמם: מחירי השירותים בחופים עלו ב-17% בארבע השנים האחרונות, בעוד שכוח הקנייה של האיטלקים עמד במקום. זה לא רק עניין של כמה יורו כאן ושם - זה פער שהולך ומתרחב בין החלום האיטלקי למציאות הכלכלית.
ההר כמפלט
התוצאה המעניינת של המהפכה החופית הזאת היא נדידה פנימית חדשה: האיטלקים בורחים להרים. הדולומיטים חווים פלישת תיירים שגורמת כעת לבעיית תיירות יתר - משהו שלא היה קיים שם בעבר.
זה לא רק עניין של מחירים. הטמפרטורות הגבוהות הופכות את ההרים הקרירים לאטרקטיביים יותר, והעלויות שם עדיין סבירות יותר מאשר ליום בחוף פרטי. משפחות מגלות שסוף שבוע בהרים יכול לעלות פחות מיום אחד בחוף יוקרתי.
מה שקורה באיטליה זה לא סתם שינוי כלכלי - זה סוף עידן. העבר מהחוף הציבורי והדמוקרטי לחוף הפרטי והאליטיסטי משנה את הזהות האיטלקית עצמה. במקום מקום מפגש של כל השכבות, החופים הופכים למועדון בלעדי לבעלי האמצעים.
התרעות פיקוד העורף