תושבי אמסטרדם לקחו את העניין לידיים. בשבוע שעבר הגישה קבוצת אקטיביסטים מקומית תביעה משפטית נגד עיריית אמסטרדם, בטענה שהעירייה אינה אוכפת את המגבלה על מספר לינות התיירים שהיא עצמה קבעה.
תביעה בהשקעה של 50,000 יורו
ארגון “Amsterdam Has a Choice”, הנתמך על ידי 12 קבוצות תושבים שונות, הגיש לעירייה זימון משפטי בהיקף של 26 עמודים. התביעה מומנה באמצעות תרומות בסך כ-50,000 יורו, כאשר חלק ניכר מהסכום הגיע מיזם המדיה הדיגיטלית אלכסנדר קלופינג, מייסד Blendle.
התובעים דורשים מהעירייה: אכיפה קפדנית של תקרת הלינות, העלאת מסי התיירות ויישום אמצעים חדשים לצמצום התיירות המזיקה. לטענתם, 30,000 תושבים חתמו בעבר על עצומה שתמכה במגבלה שהוצבה, אך העירייה מתעלמת מההסכם ומפקירה את איכות חייהם.
מתיירות תרבות לתיירות מסיבות
אמסטרדם מפורסמת במוזיאונים ברמה עולמית – הרייקסמוזיאום ומוזיאון ואן גוך – אך אלה כבר מזמן אינם האטרקציה המרכזית. מדיניות הליברלית בסמים, בתי הקפה המפורסמים, רובע החלונות האדומים וסיורי הפאבים הפכו את העיר ליעד מבוקש למסיבות רווקים וחגיגות פרועות.
העירייה מנסה להתמודד עם התופעה כבר חמש שנים. בין הצעדים: הגבלת עסקי תיירות והחמרת כללי ההשכרה לטווח קצר ב-2020; קביעת תקרת 20 מיליון לינות והטלת מגבלות על מלונות חדשים ב-2021; העלאת מס התיירות ל-12.5% מתעריף הלינה – מהשיעורים הגבוהים באירופה; וקמפיין “Stay Away” ב-2023, שכוון במיוחד לצעירים בריטים.
הקמפיין שנוי במחלוקת הצליח להפחית מעט את מספר המבקרים מבריטניה, אך היקף התיירות הכולל המשיך לעלות. במקביל, העירייה צמצמה את מספר הפלגות השייט בנמל, ואף החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי להפנות תיירים לאזורים פחות צפופים.
המספרים ממשיכים לטפס
למרות כל המאמצים, הסטטיסטיקה ברורה: ב-2024 נרשמו 22.9 מיליון לינות, עלייה של 3% לעומת השנה הקודמת. התחזיות לשנת 2025 נעות בין 23 ל-26 מיליון לינות.
סגן ראש העיר לענייני כלכלה, סופיאן מברקי, הודה כי התסכול של התושבים מובן, אך הדגיש שאין פתרונות קסם. לדבריו, העירייה כבר העלתה מיסים, הקפיאה הקמת בתי מלון, צמצמה את מספר השייטים ואסרה על השכרות נופש באזורים מסוימים – אך יידרש זמן עד שהצעדים יניבו תוצאות.
העירייה התחייבה להציג חבילת צעדים נוספת עד תחילת דצמבר, ובוחנת גם את נושא התיירות היומית – עשרות מיליוני מבקרים שמגיעים לעיר מבלי ללון בה – תופעה שמכבידה על הרחובות, התחבורה והתשתיות.
התובעים טוענים שהעירייה יכולה לנצל את ההכנסות הגבוהות ממסי התיירות לרכישת נכסים שיקלו על משבר הדיור בעיר, או להשקיע בשיפור התשתיות והניקיון שנפגעים מתיירות ההמונים.
השאלה המרכזית נותרת פתוחה: כיצד מרחיקים המונים מעיר שמציעה בדיוק את מה שהם מחפשים? התשובה, כך נראה, תיגזר בסופו של דבר גם מהחלטות בתי המשפט בהולנד.
התרעות פיקוד העורף