בעוד שישראלים רבים נסעו לחו״ל לנפוש בחגי תשרי, המטה לביטחון לאומי פרסם מבעוד מועד התראה חריגה על איומי טרור ועליית מפלס האנטישמיות – במיוחד סביב יום השנה ל-7 באוקטובר. האירועים של היום חשפו כי בשטח, במדינות היעד, לא נראתה היערכות מספקת מצד הרשויות המקומיות.
הפער בין ההתראות לבין המציאות בשטח מעלה שאלות לא פשוטות: עד כמה אזהרות ביטחוניות שמפיצה ישראל מגיעות לידיעת הרשויות במדינות היעד? האם קיימת תיאום בין ההתרעות שמזהות מגמות עולמיות לבין הערכות בשטח? וכיצד ייתכן שדווקא במועדים רגישים כמו יום כיפור, כשהקהילות היהודיות הופכות למטרה נוחה, לא ננקטו צעדי מנע בולטים - כמו תגבור אבטחה סביב בתי כנסת, פיקוח הדוק יותר בהפגנות או התרעות יזומות לציבור המקומי?
21 דיווחים על אירועים אנטישמיים
בחדר המצב של חברת הביטוח "פספורטכארד", שפעל גם במהלך יום הכיפורים, התקבלו 21 דיווחים על אירועים אנטישמיים. האירועים התרחשו בערים מרכזיות ובהן אתונה, קרקוב, ברצלונה, פריז, ניו יורק ורומא. על אף ריבוי הקריאות, לא דווח על נפגעים. בחברה ציינו כי מדובר בהיקף חריג ביום אחד, והביעו דאגה מהמגמה הגוברת של אירועים מסוג זה בתקופה האחרונה.
אך בעוד בישראל פורסמה ההתרעה לציבור הרחב, במוקדים הרגישים עצמם לא נראתה היערכות יוצאת דופן. לא נרשמו חיזוקי אבטחה מספקים סביב מוסדות יהודיים, לא הועברו אזהרות לציבור המקומי, וההפגנות התקיימו כמעט ללא מגבלות – עד שהתפרצו לאירועים אלימים.
המסקנה המתבקשת היא כפולה: מצד אחד, הציבור הישראלי בחו״ל חייב לנהוג באחריות יתרה ולהישמע להמלצות המל״ל; מצד שני, על ממשלות אירופה וצפון אמריקה להפנים שאירועי אנטישמיות וטרור אינם “בעיה מקומית” של הקהילות היהודיות, אלא חלק ממערכה רחבה יותר המנוהלת בידי איראן, חמאס וארגוני ג’יהאד עולמי. כל עוד הפער הזה נשמר - בין ההתרעות לבין ההיערכות - האירועים של יום כיפור עלולים להיות רק קדימון למה שיבוא.
התרעות פיקוד העורף