למעלה מאלף וחמש מאות שנה, יהודים התפללו בבית כנסת מפואר בלב הגולן. המבנה נעלם, נשכח, ונבלע באדמה - עד עכשיו. חפירה ארכיאולוגית שמתבצעת בימים אלו בשמורת הטבע יהודייה חשפה את בית הכנסת הקדום, והוסיפה פרק מרגש לסיפור ההתיישבות היהודית באזור.
את הממצא המדהים מדווחים רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת חיפה. במסגרת החפירה שמבוצעת על ידי המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה ובשיתוף המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המכללה האקדמית כנרת ברשיון מרשות העתיקות, נמצאו עשרות פריטים מעוטרים, משקופים ועמודים מבזלת המאשרים את קיומו של בית הכנסת.
תעלומה שנפתרה
למרות שמאות פריטים אדריכליים מן התקופה הביזנטית תועדו בעבר בשטח שמורת יהודייה, מיקומו המדויק של בית הכנסת נותר בגדר תעלומה. בסקרים ארכאולוגיים קודמים נאספו ותועדו מעל מאה וחמישים פריטים - ובהם משקופים, חוליות עמודים ואבנים מעוטרות מבזלת, שרובם שולבו בשימוש משני בכפר הנטוש שבתחומי השמורה.
הפריצה הגדולה הגיעה כשהחוקרים זיהו ריכוז חריג של פריטים וחוליות עמודים מונחות על שביל בכפר המודרני הנטוש. "שם החלטנו לערוך בדיקה. כבר בתחילת החפירה נחשפו עשרות פריטים אדריכליים, ובהמשך ולהפתעתנו - נחשף גם הקיר הדרומי של המבנה ובו שלושה פתחים הפונים לכיוון ירושלים", מתאר ד"ר אזבנד.
מבנה מרשים בסגנון בזיליקה
הקיר הדרומי של המבנה בנוי משתי שורות אבנים מאבני גזית ויש בו שלושה פתחים. על יד הפתחים התגלו שני משקופים קרובים למקומם המקורי, אחד מהם מעוטר. נוסף על כן, פריטים מעוטרים רבים התגלו מחוץ לקיר הדרומי ובתוך המבנה - חלק במפולות אבנים ומילוי אדמה וחלק בשימוש משני מתקופות מאוחרות יותר.
מתאר המבנה ברוחב כ-13 מטר ואורך לפחות 17 מטר מצביע על כך שהוא נבנה בסגנון בזיליקה - מבנה מלבני שבו שתי שורות של עמודים וספסלים בנויים לאורך הקירות. זוהי צורה אדריכלית המאפיינת בתי כנסת קדומים בארץ ישראל.
לדברי ד"ר אזבנד, עצם גילוי הקיר הדרומי שאורכו מעל ל-13 מטר ובו פתחים הפונים לכיוון ירושלים, בשילוב פריטים שנמצאו ומוכרים בבתי כנסת אחרים שנחשפו בעבר - כמו ספסלים, חלקים כנראה של ארון הקודש ועוד, מהווה עדות ברורה לייעודו של המבנה כבית כנסת.
עדות לקהילה יהודית משגשגת
מרחב הגולן בו נמצא בית הכנסת היה בעבר אזור יהודי בתקופות הרומית והביזנטית - מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד המאות ה-7-8 לספירה.
לדבריו, בתי הכנסת הללו שימשו מלבד לתפילה, גם כמרכזי למידה וכליבת האורינות היהודית. "חז"ל פקדו מבנים אלה והפיצו את הידע היהודי לכל בני הקהילה מילד ועד זקן. בכוונתנו להשלים בעתיד את חפירת בית הכנסת המפואר ביהודיה ולהנגישו לכלל מבקרי השמורה".
החפירה מתבצעת בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, בסיוע קרן הכט, המחלקה ללימודי ארץ ישראל המכללה האקדמית כנרת וסיוע של מנהל השמורה נאאל דעבוס וצוות העובדים בשמורת יהודייה.
התרעות פיקוד העורף