לאורך הרחוב אפשר למצוא כמעט הכל, מהתאילנדי האותנטי של בית תאילנדי שנחשב מוסד קולינרי בפני עצמו, דרך הצבעים והטעמים של מקסיקנה שמביאה ניחוחות ממקסיקו סיטי הישר ללב תל אביב, ועד ברים קטנים ומעוצבים שבהם כוסות מוחיטו מתערבבות עם ריח של אוכל טוב. בשעות הערב הרחוב משנה את פניו, המדרכות מתמלאות שולחנות, הפנסים נדלקים ורחש השיחות מתמזג עם צחוק שמגיע מהברים הפתוחים.
אבל לא הכל חדש. בוגרשוב שומר גם על הנשמה הישנה שלו. ברחוב פועלות עדיין חנויות ותיקות שמספרות את ההיסטוריה של המקום: טננבוים ספרים שמחזיקה מדפים עמוסים בכרכים ישנים וריח נייר דהוי, ואדרת יד שנייה, חנות וינטג’ קסומה שמחזירה את המבקרים עשרות שנים אחורה בזמן. “הרחוב הזה תמיד ידע להשתנות אבל לא לאבד את עצמו,” אומר אריאל בעל עסק באזור . “היום מגיעים לכאן צעירים, תיירים ותושבים קבועים. הם קונים בגד או ספר ואז עוברים לשבת על דרינק ממול. זו תחושת קהילה אמיתית".
טל, שמגיעה לבוגרשוב הרבה, מוסיפה: “זה רחוב שיש בו חיים, אבל בקצב נעים. אתה רואה אנשים מכל הסוגים, משפחות, זוגות, סטודנטים. זה לא צפוף כמו נחלת בנימין או רוטשילד, אבל יש בו דופק. משהו באמצע בין שקט לעיר". וכך בין הישן לחדש, בין צליל הכוסות למוזיקה ברקע, בוגרשוב של 2025 רחוב שיש בו נשמה, טעם ותחושה של קהילה. מקום שלא רק עוברים בו אלא נשארים.
התרעות פיקוד העורף