חברות התעופה הזרות עדיין לא הספיקו להגיב על ההסכם עם חמאס, בכל זאת עבר פחות מיום מאז ההכרזה עליו, אבל אזרחי ישראל כבר פרשו להם שטיח אדום בנתב"ג ומחכים בקוצר רוח לחזרתם ובתקווה גם לחזרתם של המחירים השפויים.
"השוק אמנם מתמחר את חזרת החברות הזרות, אבל בפועל היכולת של נתב"ג לקלוט גידול משמעותי בתנועת הנוסעים מוגבלת מאוד," הוא מסביר. "עוד לפני הקורונה, בשנת 2019, השדה שירת מעל 24.8 מיליון נוסעים, קרוב לקצה כושר התפעול שלו. מאז האוכלוסייה גדלה בכ־1.8% בשנה, ההכנסה הממוצעת עלתה, והביקוש לטיסות רק צפוי להמריא".
לדבריו, "הבעיה נעוצה לא רק בביקוש, אלא בהיצע מוגבל. הקמת שדה נוסף נתקעת כבר שנים משיקולי NIMBY – התנגדויות מקומיות לפרויקטים לאומיים. כל עוד לא ייפתר המחדל הזה, רמת השירות תישאר נמוכה. החל ממצוקת החנייה בשדה עצמו, דרך העומס הרב בבידוקים השונים, וכלה בהתייצבות מחירי הטיסה על רמות שלא יהיו שונות מאוד מהרמות שאנו מכירים כיום, בתקופה שריינאייר, טורקיש, אמריקן ואיזיגט עדיין לא כאן.
גולדשטיין מציין גם כי "התייר הישראלי מוכר בכל העולם בנכונותו "להוציא כסף", במיוחד בעת טיסותיו לחו"ל, והדיוטי פרי המקומי הוא מהרווחיים ביותר למ"ר מסחרי בעולם. גם הקווים לישראל הם מהרווחיים יותר של אותן החברות שפועלות כאן".
"לכן" הוא חותם, "יש לשער שחזרת החברות הגדולות לישראל מול מגבלות ההיצע האפקטיביות יתכנסו בסופו של דבר לשיווי משקל של צפיפות ויוקר טיסות, וזאת כל עוד לא יפתח שדה בינלאומי נוסף".
התרעות פיקוד העורף