יש רגע בטיסה ארוכה שבו אתם מציצים בשעון, משוכנעים שעברו לפחות שלוש שעות - ואז מגלים שלא עברה אפילו שעה. עכשיו דמיינו שהרגע הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, כמעט יום שלם?
החודש נרשם פרק חדש בהיסטוריה של התעופה: חברת Xiamen Air הסינית השיקה קו חדש בין ניו יורק פוג'ואו צ'אנגלה (FOC) בדרום סין - טיסה שאורכת 19 שעות ו-20 דקות. שיא חדש, שכן עד לא מזמן התואר “הטיסה הארוכה בעולם” היה שייך ל-Singapore Airlines, עם טיסה בין ניו יורק לסינגפור.
סיבוב פוליטי בשמיים
מה שמעניין בטיסה הזו הוא לא רק האורך, אלא הסיבה לו. פוג׳ואו לא רחוקה משמעותית מסינגפור מבחינה גיאוגרפית, אז איך זה שהיא לוקחת שלוש שעות יותר? התשובה לא נמצאת במפה - אלא בפוליטיקה. Xiamen Air אינה טסה מעל רוסיה. בניגוד לחברות אחרות שבוחרות לקצר דרך המרחב האווירי הרוסי, החברה הסינית בוחרת לעקוף.
התוצאה: מסלול ארוך ומפותל שעובר צפונה, מערבה ודרומה - ומאריך את הדרך בכמה אלפי קילומטרים. לשם השוואה, הטיסה של Cathay Pacific מניו יורק להונג קונג - שכן חוצה את רוסיה לעיתים - נמשכת 16 שעות ו-25 דקות. שלוש שעות פחות, וזה הבדל שמרגישים - במיוחד כשאתם דחוסים במושבים של המטוס.
איך שורדים כמעט יממה באוויר?
נניח שהזמנתם כרטיס. מצאתם מושב, ארזתם תיק, ואתם מוכנים. עכשיו מגיע האתגר האמיתי: איך שורדים את זה מבלי לאבד את השפיות?
ההכנה מתחילה לפני המטוס: ביום שלפני - תזוזו. כן, תתאמנו. תנו לגוף לעבוד, כי מחר הוא לא יעשה את זה. הגוף לא אוהב לשבת שעות בלי תנועה. וגם - אל תעשו את הטעות של “לא לישון - כדי לישון במטוס”. זה לא עובד. רק תגיעו עייפים ועצבניים. לישון טוב בלילה שלפני זה המפתח.
מה ללבוש ומה לקחת
ערכת ההישרדות הקטנה - באיזשהו שלב, תרגישו מגעיל. זה חלק מהעניין. פנים שומניות, שיער שמנוני, תחושת דביקות כללית. כאן נכנסת לתמונה הערכה הקטנה שהכנתם מראש עם מברשת שיניים, דאודורנט, קרם פנים. לא מדובר רק בניקיון - זו דרך "לאפס" את עצמכם באמצע הטיסה.
הטריק הפסיכולוגי
הטעות הגדולה ביותר היא להסתכל על השעון. 17 שעות שנשארו זה נצח. הפתרון: לפרק את הזמן למשימות קטנות. סרט - שעתיים. ארוחה - חצי שעה. שינה - ארבע שעות. ספר - עוד שעתיים. הליכה לשירותים, רענון, עוד ארוחה. פתאום מגלים שעבר רוב הזמן.
ואולי זה בכלל לא נורא? באופן מפתיע, יש אנשים שמגלים משהו אחר בטיסות הארוכות האלה - שקט. אין אינטרנט אמיתי, אין פגישות, אין הפרעות. זו הזדמנות נדירה להפסיק לרוץ. לקרוא את הספר שלא היה זמן אליו, לצפות בסרט ישן, פשוט לחשוב.