במרכז התמונה עומדים כמה אתרים שבהם אפשר לראות את הנדידה באופן ברור במיוחד. בשמורת עינות צוקים, למשל, מתקיימת פעילות טיבוע - תהליך מדעי מדויק שבו ציפורים מסומנות בטבעת או במשדר זעיר, ונבחנות לרגע קצר לפני שהן משוחררות שוב לשמיים. זוהי פעולה שקטה אך משמעותית: כל טבעת היא נקודת מידע שנכנסת למאגר בין לאומי ומאפשרת לחוקרים להבין מסלולי נדידה, מצבי אוכלוסייה, איומים בריאותיים ועוד. לפני השחרור נבדקת הציפור, נשקלת, נמדדת, ומקבלת מגע עדין שמעיד כמה מקצועית ורגישה הפעולה. במקום גם מסבירים למבקרים מה אפשר ללמוד מכל ציפור כזו - כיצד ייתכן שמידע שנאסף על פרט אחד מסייע להבין להקה שלמה.
בשמורת הטבע עין אפק, אחת השמורות האחרונות שמייצגות נופי ביצות אמיתיים במרכז הארץ, אפשר לראות עופות מים רבים שעוברים דרכנו בעונה הזו. זהו מקום שממחיש את הקשר הישיר בין שמירת בתי גידול לבין עושר מינים: כל שינוי בגובה המים, בעומק הצמחייה או בזרימה משפיע מייד על נוכחות המינים. בשבתות הקרובות תתקיים פעילות למטיילים בשמורה. ייערכו סיורים בדגש על נדידה, יצירה עם הילדים ועמדת טלסקופ.
בשמורת הטבע נחל תנינים מתקיימים בתקופה הזאת של השנה סיורים סתוויים שמציגים מקרוב את אחד הנחלים הייחודיים בארץ: נחל איתן שגדותיו מכוסות בצמחיית נחלים עשירה, טחנות קמח עתיקות ושלל עופות מים. במהלך הסיור תוכלו לצפות בהדגמה "על רטוב" של פעולת הסכר העתיק, לשמוע על תניני היאור שעד תחילת המאה הקודמת מצאו כאן את מקלטם האחרון בארץ, ולהמשיך לאורך שביל המלווה בפריחה סתווית מרשימה של סתווניות וכרכומים. מי שמרים את העיניים לשמיים עשוי לראות להקות שקנאים וחסידות שעוצרות באזור כדי "לתדלק" לפני המשך מסען. המסלול קל ומונגש בחלקו, ובמבואת הכניסה מוקרן סרט קצר שמוקרן מדי חצי שעה. הפעילות מותנית במזג האוויר.
הגן הלאומי כוכב הירדן מציע תצפית מגבוה על אחד מצירי הדורסים החשובים. משם אפשר לראות דיות, עיטי חורש ולעיתים גם נשרים, "רוכבים" על תרמיקות (זרמי אוויר חם) וממשיכים במסעם דרומה. גם פה יתקיימו במהלך החודש סיורים מיוחדים.
אחד ההיבטים המסקרנים של נדידת הציפורים הוא יכולותיהן הפיזיולוגיות. הלימוזה חומת־הבטן, לדוגמה, יכולה לעוף מסיביר לניו זילנד כמעט ללא עצירה - מסע של כ־11 אלף קילומטר. לשם כך היא מפנה מקום לשומן על חשבון איברים כמו הכליות, שמתכווצים לפני המסע ומתרחבים מחדש לאחריו. השחפית הארקטית, מצידה, מבצעת בכל שנה את המסלול הארוך ביותר בטבע: מהקוטב הצפוני לדרומי ובחזרה. גם הפלמינגו, שמזוהה לרוב עם גני חיות, מגיע מדי שנה לאזורים כמו שמורת הטבע החולה, אילת ועתלית - שם הוא מוצא את מקור מזונו המועדף, סרטנים זעירים שמעניקים לו את צבעו הוורוד.
הנדידה מייצרת קשרים בין לאומיים שלא קיימים כמעט באף תחום אחר. חוקרים ישראלים נמצאים בקשר רציף עם עמיתיהם בעולם, כולל במדינות שאין עמן קשר מדיני. לטבע אין גבולות פוליטיים; ציפור שנישאה ברוח יכולה להגיע בקלות לשטחי מדינה עוינת, ולמשדר שעל גבה אין דרכון. בעבר אף אירעו מקרים שבהם דורס מסומן עורר חשד לריגול - עד שהתברר שמדובר בפעילות מחקרית רגילה.
לצד כל ההיבטים המדעיים והגלובליים, חשוב לזכור שהנדידה היא קודם כל הדרך של העופות לשרוד וגם חוויה עבורנו, אלו שנמצאים על הקרקע אבל יכולים להרים את העיניים לשמיים ולהתרשם. שמורת טבע עינות צוקים, שמורת הטבע עין אפק, גן לאומי כוכב הירדן ושמורת הטבע החולה מציעים, כל אחד באופן אחר, אפשרות להתקרב לתופעה - אם דרך עבודה מדעית, ואם דרך תצפית מגבוה, מפגש עם ביצות או מסע המוני של עגורים.
מי שמביט בשמיים בתקופה הזו מגלה סיפור שחורג הרבה מעבר לגבולות ישראל: סיפור של עולמות מחוברים, של תנועה מתמדת ושל ידע שנאסף עם כל משק כנפיים.
נצלו את סוף השבוע לחוות את האירוע המיוחד של נדידת הציפורים, לפגוש את אלפי הציפורים שחוצות את ישראל ואולי גם לחזות באחת הציפורים הנדירות שחולפות כאן כל שנה.