כך נראה היום האינטנסיבי הזה, שלב אחר שלב.
האסטרטגיה: לוגיסטיקה קרקעית וקונקשנים צפופים
כשמבצעים חמישה מקטעים ביום אחד, חוויית שדה התעופה חשובה לא פחות מזמן הטיסה עצמו. ניווט בטרמינלים ענקיים כמו סכיפהול (AMS) ושארל דה גול (CDG), עם זמני מעבר קצרים במיוחד, הוא אתגר של ממש.
מרכיב קריטי באסטרטגיה שלי היה שימוש בשירותי הסיוע של שדה התעופה באמסטרדם. בקנה המידה העצום של הטרמינל, ובחוסר הוודאות סביב שערי העלייה למטוס, השירות הזה היה ה־MVP של היום: הוא הפך ריצות לחוצות למעברים רגועים ומנוהלים - והבטיח שלא אפספס אף טיסה.
קבינות, מושבים וקולינריה
למרות שהיום הוקדש בעיקר למיילים, נקודות ומקטעים, הוא הזכיר לי משהו עמוק יותר: נסיעות הן לא רק הגעה ליעד, אלא גם רגעים אנושיים בגובה 30 אלף רגל.
רק שבוע קודם לכן חוויתי רגע כזה בטיסת וירג’ין אטלנטיק מפלורידה לאנגליה, כאשר הדלקתי את הנר החמישי של חנוכה באמצעות חנוכייה המופעלת על סוללות. זה היה רגע אישי ומרגש, לזכר בן דודי, הרב אלי שלנגר, שנהרג בפיגוע בבונדיי ביץ’.
התגובה של וירג’ין אטלנטיק הייתה יוצאת דופן: המנכ״ל היוצא, שי וייס, שוחח איתי אישית ובהמשך אף שלח מייל שבו הודה לי על שיתוף החוויה. הוא הדגיש את מחויבות החברה לדו־קיום ולסביבה מכילה, ושיבח את צוות הטיסה שלקח חלק ברגע. זו הייתה תזכורת לכך שגם בעולם התעופה המהיר - יש מקום לכבוד, לרגישות ולזיכרון.
פסק הדין
המשימה הושלמה.
התרעות פיקוד העורף