עוד מכה לנוסעים: יותר ויותר חברות תעופה ברחבי העולם מחמירות את הכללים בנוגע לשימוש במטענים ניידים במהלך טיסה, בעקבות חששות בטיחותיים ואירועים נקודתיים שנקשרו לאלקטרוניקה לא תקינה.
למה מטענים ניידים מטרידים את חברות התעופה?
מטען נייד אולי נראים כמו אביזר תמים, אבל מבחינת בטיחות תעופתית הם מסומנים כגורם סיכון. הסיבה המרכזית לכך היא סוללות הליתיום-יון שבהן הם משתמשים. הבעיה היא שסוללות כאלה, אם הן פגומות או לא איכותיות, עלולות להתחמם יתר על המידה, להתלקח ואף להתפוצץ. במרחב סגור כמו תא מטוס, גם אירוע קטן עלול להפוך במהירות למסוכן.
בתעשייה מציינים כי תנאי הטיסה - שינויים בלחץ ובטמפרטורה - עלולים להחריף תקלות קיימות בסוללות, ובעקבות מספר מקרים של עשן ושריפות קלות, החלו חברות תעופה לבחון מחדש את מדיניות השימוש במטענים ניידים.
גל של איסורים
למרות שמדובר באירועים נדירים יחסית, הם הספיקו כדי להדליק נורה אדומה אצל גורמי הבטיחות. "זה כבר לא עניין של נוחות לנוסעים", אומר פירסון. "הבטיחות של כלל הנוסעים והצוות קודמת לכל, וגם מקרה בודד יכול לגרור השלכות חמורות".
לצד קבוצת לופטהנזה, גם חברות כמו קוואנטס, אמירייטס, קתאי פסיפיק וסינגפור איירליינס מגבילות או אוסרות שימוש במטענים ניידים במהלך טיסה. בחלק מהמקרים נאסר גם חיבור המטענים הניידים לשקעי החשמל במטוס, ובאחרים הוגבלה הקיבולת או הכמות המותרת לנוסע.
אז מה מותר?
הכללים משתנים בין חברה לחברה, ולכן ההמלצה הברורה היא לבדוק מראש את מדיניות חברת התעופה הספציפית. עם זאת, יש קווים מנחים כלליים: ברוב המקרים מותר להעלות למטוס מטענים עד קיבולת של 100 וואט-שעה ללא צורך באישור מיוחד. מטענים בקיבולת של 100–160 וואט-שעה דורשים לרוב אישור מראש, ואילו כאלה מעל 160 וואט-שעה אסורים לחלוטין בטיסות.
נקודה חשובה נוספת: המטענים הניידים חייבים להיות בתיק היד בלבד - לא במזוודה שנשלחת לבטן המטוס.