זה לא תאילנד ולא יפן: היעד שמרגיש כמו אסיה של פעם - בלי קונקשן

קו טיסה חדש הופך חלום רחוק לנגיש: מסע בוייטנאם - מהאנוי התוססת והסואנת אל כפרים, שמורות ירוקות, שדות אורז ומפרצים מהיפים בעולם

מיטל שרעבי צילום: פרטי
האלונג ביי
האלונג ביי | צילום: מיטל שרעבי
11
גלריה

שמש עוד לא עלתה מעל האנוי, אבל סביב אגם Hoan Kiem העיר כבר ערה. קבוצות קטנות מצטלמות עם הנוף שכאילו לקוח מגלויה, רוכבי אופנועים גולשים בשקט מפתיע בין הצללים, והעיר - אחת הצפופות והמורכבות בדרום-מזרח אסיה - נראית לרגע כמעט מדיטטיבית.

האגם בהאנוי
האגם בהאנוי | צילום: מיטל שרעבי

אבל לפני שצוללים למסע, חייבים לציין את המהלך התעופתי המשמעותי שהתרחש כאן, כזה שמחבר את ישראל ישירות אל וייטנאם. החל מהחודש, ארקיע החלה להפעיל קו ישיר ובלעדי להאנוי, בירת וייטנאם, והפכה לחברת התעופה הישראלית היחידה שמפעילה טיסות ישירות ליעד זה.

הטיסות ייצאו פעם בשבוע, בימי שני, ובמרץ צפויה הרחבה לשתי טיסות שבועיות. ההמראה מתל אביב נקבעה לשעה 00:05, עם טיסה שאורכת כ-11 שעות ו-35 דקות. הטיסה חזרה מהאנוי תמריא בשעה 19:40 ותימשך כ-12 שעות ו-30 דקות. מחירי הכרטיסים יחלו מ-699 דולר לכיוון, כולל מזוודה במשקל 23 ק"ג, טרולי ושתי ארוחות מלאות. והנה, וייטנאם, שהייתה עד לא מזמן יעד עם עצירת ביניים מתישה, הופכת פתאום נגישה יותר והרבה יותר מזמינה לתייר הישראלי.

האנוי
האנוי | צילום: מיטל שרעבי

העיר שלא מפסיקה להפתיע

מקדש הספרות
מקדש הספרות | צילום: מיטל שרעבי

המוקד של העיר הוא השילוב בין ההיסטוריה העשירה והקצב המודרני. הארמונות והפגודות העתיקות - כמו מקדש הספרות (Temple of Literature) או מקדש Ngoc Son שעל אי קטן באגם Hoan Kiem - מספרים סיפור של מאות שנים, ובאותו הזמן הרחובות סביבם מלאים בתיירים ומקומיים שממהרים לעבודה, ללימודים או פשוט לסיבוב בבוקר.

חוויות קטנות כמו רחוב הרכבת (Train Street) מוסיפות עוד נדבך למורכבות העירונית. מדובר ברחוב שבו הרכבת עוברת ממש בין הבתים ושלל בתי קפה, במרחק של סנטימטרים מדלתות ודוכנים, והצפייה ברכבת חולפת ממש מול החנויות ובתי הקפה היא חוויה מרתקת וייחודית. המקומיים מתנהלים כרגיל סביב פסי הרכבת, והעובדה שהרחוב הפך גם לאתר תיירות מראה את האיזון המיוחד של האנוי בין מסורת לבין הקצב המודרני.

קפה בוייאטנם
קפה בוייאטנם | צילום: מיטל שרעבי

האוכל ברחוב הוא חוויה בפני עצמה. אפשר למצוא כאן Pho - מרק אטריות אורז חם עם נתחי בשר או עוף, שמוגש בכל שעות היום בכ-8 שקלים, וגם את הקפה המקומי המיוחד - כהה, מרוכז, עם חלב מתוק או קרח - ולפודיז האמיתים - מחכה גם קפה עם ביצה מוקצפת - טייק מקומי לקפוצ'ינו. לשבת ליד דוכן קטן, לראות את הרחוב העמוס ולשמוע את צלילי העיר, זו הדרך הטובה ביותר להבין את הקצב המיוחד של האנוי.

החנויות הקטנות לאורך הרחובות מספקות מבט על החיים המקומיים: דוכני ירקות ופירות טריים, עשבי תיבול, פירות אקזוטיים, ברים ובתי קפה קטנים שמגישים מאפים ושתייה קרה. אפשר להסתובב שעה אחר שעה ולגלות תמיד משהו חדש - רחוב עם חנויות עתיקות, שוק קטן שבו הילדים משחקים לצד הדוכנים, או מעגלים של מקומיים שמקיימים פעילויות פשוטות כמו משחקים מסורתיים.

האנוי
האנוי | צילום: מיטל שרעבי

העיר היא שילוב של צפיפות, תנועה ואינטימיות. האנוי היא מקום שבו אפשר ללכת שעות ברחובות, להתבלבל בין סמטאות צדדיות, לגלות דוכני אוכל מפתיעים או בתי קפה שנותנים תחושה שהם כמעט סודיים. והכי חשוב, בכל מקום שמטיילים בו יש תחושת ביטחון לא מוסברת - כזאת שלא קיימת בחלקים אחרים של אסיה. אולי זאת השליטה הקומוניסטית שמרחפת תמיד באוויר, אולי זה האופי הנוח של האנשים - כמעט שלא  תשמעו כאן על פשע שמופנה כלפי תיירים.

מסע אל חיי הכפר

שדות האורז
שדות האורז | צילום: מיטל שרעבי

במאי צ'או כבר מקבלים הצצה לווייטנאם שאנחנו מכירים מהסרטים הישנים. החיים נראים כמעט ללא שינוי במשך דורות, הנופים פה עוצרי נשימה: הדרך מתפתלת בין הרים, שדות אורז וכפרים קטנים. הבתים פשוטים, החקלאות נוכחת בכל פינה, והמפגש עם התושבים המקומיים ישיר ולא מתווך.

שדות האורז
שדות האורז | צילום: מיטל שרעבי

סיור בכפרים לא נותן תחושה של "אטרקציה". הוא מתרחש בקצב החיים עצמם: ילדים שחוזרים מבית הספר, נשים שעובדות בשדות, גברים שמתקנים גדר. זו וייטנאם יומיומית, לא מצולמת, שמדגישה עד כמה המדינה הזו עדיין חיה בעיקר בשביל עצמה.

פו לונג - שמורת טבע פראית

לאחר הסיור בכפרים, המשכנו אל התחנה הבאה, פו לונג (Pu Luong), שמורת טבע מרהיבה הידועה בנופים קרסטיים, יערות גשם ואגמים צלולים. השביל לאורך השמורה מגלה מפלים חבויים, ציפורים צבעוניות ולעיתים גם קופים סקרנים. ההליכה כאן היא חוויה של ממש - כל סיבוב בשביל מגלה פינה חדשה, נוף שונה, ואפשרות לעצור ולצלם רגעים בלתי נשכחים.

הלודג'ים והמלונות באזור נראים כאילו צמחו מתוך הטבע עצמו, משתלבים בין הטרסות הירוקות והגבעות הסבוכות, מזמינים לעצור ולהתבונן. ב-Pu luong Retreat לדוגמה, אפשר להתפנק גם בלי לקרוע את הארנק: הבקתות מעץ עם מיטת אפיריון גדולה, ומרפסת קטנה שמזמינה פשוט לתת לעצמכם זמן לבהות בכל הירוק הזה. לינה לזוג מתחילה בכ-200 שקל ללילה ונחווית כמו פינה פרטית בתוך השמורה.

כביסה בוייאטנם
כביסה בוייאטנם | צילום: מיטל שרעבי

נין בין - שיט בין הרים ונהרות

הדרך הטובה ביותר להבין את הפלא - היא להגיע לעיירה טאם קוק (Tam Coc), שממנה אפשר לצאת לשיט בנהר נו דאנג. הסירות הקטנות מושטות ברגליהן של הנשים המקומיות - מה שהופך כל שיט לאטרקציה בפני עצמה. השיט נמשך כשעה, עולה כ-10 דולר לאדם, וכדאי לצאת מוקדם יחסית, כשמזג האוויר עדיין נוח. אל תתפלאו אם לאורך הנהר תראו נשים מכבסות בגדים.

חובבי האתגרים יכולים להוסיף לחוויה טיפוס לצוק האנג מואה (,Hang mua "המערה המרקדת"), שבו 500 מדרגות מביאות לתצפית פנורמית מרהיבה על כל הצוקים והנהר שמתחתיכם. העלייה לתצפית לא פשוטה, מאחר שהמדרגות המובילות אליה בגבהים לא שווים. לאורך הטיפוס תוכלו לפגוש תיירים נוספים שמנסים להסדיר את הנשימה, רגע לפני ששוב יוצאים לדרך - הפעם בירידה התלולה.

בנין בין תמצאו גם הרבה מסעדות תיירים, מועדוני קריוקי וחנויות מטיילים. לינה בנין בין מציעה שילוב של נוחות ונוף ב-Emeralda Resort היוקרתי. המחירים ללילה מתחילים בכ-300 שקל.

האלונג ביי
האלונג ביי | צילום: מיטל שרעבי

הא לונג ביי – הפלא שבמים

את הטיול שלנו בווייטנאם אנחנו מסיימים במפרץ הא לונג (Ha Long Bay), המקום המזוהה ביותר עם וייטנאם ועם האווירה הכי קרובה בעיניי לעיר נופש מערבית בכל המדינה. האטרקציה המרכזית פה, כזאת שאף תייר לא מפספס, היא השיט בין 1,969 הצוקים. אם המספר הזה נשמע לכם מוגזם, נאמר שאף אחד לא באמת יודע מהו המספר המדויק שלהם, אך המספר מסמל את שנת מותו של המנהיג הדגול הו צ'י מין.

לתיירים יש כאן מגוון עצום של סירות שיט. אפשר לבחור בין שיט יומי או לסגור שיט עם לילה, כשהספינות מציעות חדרים מפנקים שמאפשרים לחוות את המפרץ מזוויות שונות. בסירות קטנות יותר ניתן לחצות מפרצים צרים ולהתקרב למערות נסתרות. טיפ חשוב: שימו לב למזג האוויר לפני כן. אם השיט בתנאים לא אידיאליים, חבל על הזמן והכסף.

עם זאת, לא מדובר בדרך כלל בסיפור יקר מדי. שיט יומי בספינה מפוארת יעלה כ-90 דולר לאדם, כולל ארוחת צהריים, מוזיקה ואפשרות לצאת לשיט עצמאי בקיאק או בסאפ. לינה על ספינה מאפשרת להתעורר מול זריחה שממלאת את המפרץ באור רך, ומספקת חוויה אינטימית ומרגיעה שלא ניתן להשיג בשיט יום אחד בלבד.

שיט ברפסודה
שיט ברפסודה | צילום: מיטל שרעבי

מבחינה כלכלית, וייטנאם עדיין נחשבת יעד זול יחסית: אוכל רחוב יעלה 2-4 דולר, ארוחה טובה במסעדה 8-12 דולר, נסיעות קצרות במוניות מסתכמות בדולרים בודדים. מחירי הלינה במלונות, גם ברמה טובה, נעים ברובם סביב 200-350 שקל ללילה לזוג. החלק היקר בחופשה הוא הטיסה - וכאן נכנס הקו הישיר, שמקצר משמעותית את הדרך.

וייטנאם נמצאת בנקודת זמן מעניינת: עדיין אותנטית, עדיין זולה, אך עם תשתיות מתפתחות ועניין בינלאומי גובר. וכששוקעים באווירה הווייטנאמית - ריח הקפה ברחוב, הירוק שמסביב - מבינים שווייטנאם היא לא רק יעד אלא חוויה שלמה. כל רגע כאן הוא חד, צבעוני ומלא חיות. 

תגיות:
טיסות
/
תיירות
/
אסיה
/
המזרח הרחוק
/
ארקיע
/
חו"ל
/
ויאטנם
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף