אחרי מאה שנה מאחורי גדרות: המתחם הנסתר בירושלים בדרך להיפתח לציבור

מצודה עות’מאנית נדירה, יותר מחמישה דונם של שטחים פתוחים וצמצום משמעותי במסחר ובמלונאות: התוכנית לכתף הינום קיבלה אור ירוק ומתקרבת לשלב ההכרעה

מיטל שרעבי צילום: פרטי
כתף הינום, ירושלים
כתף הינום, ירושלים | צילום: באדיבות אדריכל ירון קופרשטוק
2
גלריה

יותר ממאה שנה היה המתחם הסגור בכתף הינום אחד הכתמים הלבנים במפת ירושלים: מגרש פרטי, מגודר ובלתי נגיש, שבלבו מצודה עות’מאנית נדירה מהמאה ה־17 - שריד היסטורי שכמעט ונשכח. כעת, לאחר שנים של תכנון והתנגדויות, נראה כי המקום עומד בפני שינוי דרמטי: פתיחה לציבור, שיקום המצודה והפיכתו למרחב עירוני פתוח שישלב שטחים ירוקים לצד מלון מצומצם.

התוכנית, שמקודמת על ידי חברת בלגיה ישראל, קיבלה המלצה להפקדה מעיריית ירושלים ומהוועדה המחוזית, וצפויה לעלות לדיון בהתנגדויות בימים הקרובים. לאחר שמרכז בגין ותיאטרון החאן הסירו את התנגדותם, נפתח פתח ממשי לאחד המהלכים העירוניים המשמעותיים באזור כתף הינום בשנים האחרונות.

חיבור מחדש בין תרבות, טבע והעיר

על פי התוכנית, למעלה משני שלישים משטח המתחם - כחמישה דונם - יוקדשו לשטחים פתוחים ונגישים לציבור בכל שעות היממה. מדובר בשבילי הליכה, אזורי ישיבה, מרפסות תצפית ומרחבי שהייה, שיחברו בין מוקדי תרבות מרכזיים בעיר: תיאטרון החאן, בית בגין, הסינמטק, התחנה הראשונה, הכנסייה הסקוטית וגבעת התנ”ך.

בעיריית ירושלים מציינים כי המהלך נבחן לעומק מתוך ראייה עירונית רחבה, וכי יש בו פוטנציאל להפוך מתחם סגור ומוזנח ל”נקודת חיבור” משמעותית - כזו שמשרתת לא רק תיירים, אלא בראש ובראשונה את תושבי העיר.

המתחם הנסתר בכתף הינום
המתחם הנסתר בכתף הינום | צילום: באדיבות אדריכל ירון קופרשטוק

מצודה עות’מאנית נדירה - לראשונה נגישה לציבור

בלב המתחם ניצבת מצודה חקלאית עות’מאנית מהמאה ה־17, מבנה ייחודי שמעולם לא נפתח לקהל הרחב. במסגרת התוכנית, ובהנחיית עיריית ירושלים, יעבור המבנה תהליך שימור ושיקום מקיף, ייפתח לכניסה חופשית ואף תתאפשר עלייה לגג המצודה - לתצפית פתוחה אל העיר העתיקה וגיא בן הינום.

לדברי אדריכל השימור של הפרויקט, משה שפירא, פתיחת המצודה לציבור תאפשר היכרות עם פרק כמעט לא מוכר בהיסטוריה של ירושלים ותתרום לחיזוק הקשר בין התושבים למרחב ההיסטורי שבו הם חיים.

בעקבות ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית, ביצעו היזמים שורה של שינויים מהותיים. בין היתר בוטל המבנה המסחרי שתוכנן בחזית הפונה לרחוב דוד רמז, מהלך שאמור לחשוף את המצודה ואת מדרון הסלע הטבעי הסמוך לה. בנוסף, צומצם מספר חדרי המלון ל־80 בלבד, במטרה להפחית עומסים ולשמור על אופי המקום.

המלון המתוכנן לא אמור לפעול כמתחם סגור, אלא להשתלב במרחב הציבורי. יועץ התיירות עופר פופס מציין כי התפיסה התכנונית רואה במתחם מקום מפגש פתוח בין ירושלמים למבקרים, ולא מובלעת תיירותית מנותקת.

היבטים סביבתיים ותיירותיים

היבטי הסביבה נבחנו אף הם כחלק מהתהליך. האקולוג ד”ר רון פרומקין מסר כי הפרויקט קיבל את אישור פקיד היערות, וכי במתחם אין עצים בעלי ערך נופי יוצא דופן. עצים שנמצאים כיום בסכנת קריסה יוחלפו בצמחייה חדשה, מותאמת לנוף ההיסטורי של ירושלים, והחברה התחייבה להשקעה רחבה בנטיעות ותחזוקה.

מנגד, מדגישים גורמים בענף התיירות את המחסור המתמשך בחדרי מלון בירושלים. לדבריהם, התוספת המוגבלת של חדרים, לצד פתיחת המרחב לציבור, עשויה להוות איזון סביר בין צורכי הפיתוח לבין שימור המרחב העירוני והנופי.

תגיות:
ירושלים
/
תיירות
/
מלון
/
אטרקציות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף