ענף התיירות הנכנסת ממשיך לשלם מחיר כבד במיוחד על המלחמה - עם הפסד שמוערך בכ־70 מיליון שקל ביום, כך לפי נתונים עדכניים בענף.
בזמן שענפים רבים במשק נפגעו מאז פרוץ הלחימה, נראה כי התיירות הנכנסת היא השיאנית: ירידה של כ־70% בפעילות - כמעט פי שלושה מהפגיעה הממוצעת במשק, שמוערכת בכ־25%.
לדבריו, מדובר בפגיעה רחבה בהרבה מענף התיירות עצמו. תיירות נכנסת נחשבת לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים במטבע חוץ, וכשהיא נעצרת - ההשפעה מחלחלת לשורה ארוכה של תחומים: מלונאות, מסעדות, תחבורה, עסקים קטנים ואטרקציות ברחבי הארץ.
"הפגיעה אינה נקודתית", מוסיף פתאל. "מדובר במנוע כלכלי שלם שנעצר. ההשפעה מתפשטת לעסקים, לתעסוקה ולהכנסות המדינה, ופוגעת בעשרות אלפי עובדים ובאלפי עסקים שתלויים בתיירות הנכנסת".
הנתונים ממחישים עד כמה עמוק המשבר: בשנת 2019, טרם שורת המשברים הגלובליים והביטחוניים, הכניסה התיירות לישראל כ־25 מיליארד שקל במטבע חוץ. כיום, לאחר תקופה ממושכת של לחימה, מרבית הפעילות בענף נעצרה כמעט לחלוטין.
גם התקווה להתאוששות בשנת 2026 - שהייתה אמורה להביא עמה חזרה הדרגתית של תיירים - נבלמה. במקום התאוששות, הענף ממשיך להידרדר, על רקע המצב הביטחוני והיעדר ודאות.
במקביל, בענף מותחים ביקורת על היעדר סיוע ממשלתי. תוכניות תמיכה שפעלו בשנים קודמות לא הוארכו, והענף נותר ללא רשת ביטחון דווקא בתקופה קריטית.
במציאות הזו, גורמים בענף מזהירים כי ללא התערבות מיידית - הנזק עלול להפוך למבני, כזה שיקשה על חזרת התיירות גם ביום שאחרי המשבר.