האסון שלא נעלם: אחרי 12 שנה - צעד דרמטי בשמורת עברונה

12 שנים אחרי דליפת הנפט הקשה, ברשות הטבע והגנים מודים: השיקום הביולוגי נכשל – וכעת יוצאים למהלך דרמטי של פינוי הקרקע המזוהמת בניסיון להציל את המערכת האקולוגית הייחודית בערבה

מיטל שרעבי צילום: פרטי
צבאי נגב בעברונה
צבאי נגב בעברונה | צילום: רט"ג
3
גלריה

כ-12 שנים לאחר אחד האסונות הסביבתיים החמורים בישראל, בשמורת הטבע עברונה יוצאים לדרך עם שלב חדש ומשמעותי בתהליך השיקום: הסרת הקרקע המזוהמת.

רשות הטבע והגנים הודיעה כי בשבועות האחרונים החלו עבודות סימון בשטח, כהכנה לפרויקט שיקום נרחב שצפוי להתחיל באמצע אפריל. במסגרת העבודות, יוסרו שכבות קרקע בעומק של 20–40 ס"מ, אשר ספגו זיהום נפט מתמשך.

אסון הנפט שלא נעלם

הסיפור החל בשנת 2014, אז אירעה תקלה בצינור של חברת קצא"א, שגרמה לדליפה של כ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשטח השמורה. הזיהום התפשט על פני כ-140 דונם ולאורך כ-6 קילומטרים של ערוצי נחל - והותיר אחריו פגיעה קשה בקרקע, בצומח ובבעלי החיים.

בהמשך התברר כי לא מדובר באירוע יחיד: דליפה נוספת, מוקדמת יותר משנת 1975, כלל לא טופלה, והותירה שכבות קרקע רוויות נפט במשך עשרות שנים.

זיהום הנפט הגדול בעברונה בשנת 2014
זיהום הנפט הגדול בעברונה בשנת 2014 | צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים

ניסיונות השיקום – והכישלון

לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים לשקם את האזור. בין היתר נעשה שימוש בטכנולוגיה ביולוגית של חיידקים מפרקי נפט - שיטה שהצליחה בניסוי מצומצם, אך לא עמדה בציפיות בשטח רחב ומורכב.

השלב הבא: הוצאת הקרקע

בעקבות התוצאות המאכזבות, הוחלט על מהלך דרמטי יותר: הסרה מלאה של שכבת הקרקע המזוהמת. העבודות צפויות להימשך כשישה שבועות, ובמהלכן יפעלו בשטח כלים כבדים. הקרקע שתפונה תועבר לאתר הטמנה ייעודי, שם תעבור טיפול נוסף בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה.

הבוקר שאחרי הדליפה בשטח שמורת הטבע עברונה
הבוקר שאחרי הדליפה בשטח שמורת הטבע עברונה | צילום: ניצן שגב רשות הטבע והגנים

שמורת עברונה היא אחד האזורים הייחודיים בישראל: בית גידול מדברי קיצוני בשולי מלחה, שבו כמות המשקעים השנתית עשויה לרדת אל מתחת ל־25 מ"מ - ולעיתים אף לאפס.

למרות התנאים הקשים, מתקיימת במקום מערכת אקולוגית עשירה הכוללת מאות עצי שיטה, לצד אוכלוסייה של כ-200 צבאי נגב, המסתפקים בנוזלים מהצומח ואינם זקוקים לשתייה קבועה. בנוסף, חיים בשמורה מינים נדירים כמו: עכן גדול, זעמן יפהפה, ישימונית תמנע, וכן עופות נדירים דוגרי קרקע. אחת התגליות המסקרנות מהשנים האחרונות היא מין עכביש חדש למדע, שחי במחילות בקרקע - וייתכן שייקרא בעתיד "סהרנית ערבה".

פרויקט השיקום הנוכחי נחשב לצעד משמעותי, אך גם מורכב ורגיש. הכנסת ציוד כבד לשטח טבעי עלולה להשפיע על המערכת האקולוגית, אך ברשות הטבע והגנים מעריכים כי מדובר בצעד הכרחי כדי לאפשר לשמורה להשתקם בעתיד.

לאחר שנים של ניסיונות, נראה כי הפעם הולכים על פתרון יסודי - בתקווה שיאפשר לטבע של עברונה להתחיל מחדש.

תגיות:
שיקום
/
עברונה
/
שמורת טבע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף