איפשהו בשנות ה־90, כשהייתי נערה מתלהבת, חלמתי לנסוע לערד. לא שהיו לי מחשבות על הגירה מהעיר הגדולה תל אביב, פשוט רציתי להצטופף ולקפץ עם עוד אלפי אוהבי מוזיקה בפסטיבל הסוער שהרים באותה התקופה את המקום.
מאז עברו הרבה ימים קשים על ערד. הפסטיבל כבר לא פוקד אותה, אחרי אותו אסון בשנת 1995. במקביל, מפעלים נסגרו לאורך השנים, אין יותר מדי תעסוקה, והצעירים נטשו את העיר כמעט כצעד טבעי ואפילו מתבקש. פעם באו לפה בגלל האוויר הצח, אבל עם הזמן הפכה ערד לעיר רפאים.
מלבד המבנה החמים, שבמרכזו תנור לבנים וריחות מפתים של אפייה, יש חצר נפלאה שבה אפשר לספוג קצת שמש בימים קרירים. התפריט עונה על ההגדרה של ביסטרו איטלקי, וכולל באופן טבעי פיצות, קלצונה, סלטים ומרקים. רוב הפרודוקטים מגיעים מאיטליה, והאיכות ניכרת בכל ביס.
ברובע יש גם מוזיאון הזכוכית ומוזיאון הבובות "הקומדיה דל ארטה". במוזיאון הזכוכית יש ארבעה אולמות שבהם מציגים עבודות של יותר מ־30 אמנים. ב"הקומדיה דל ארטה" תמצאו תצוגה של בובות שמפוסלות בסגנונות משתנים.
חובבי יין יכולים להגיע - בתיאום מראש - לסיור טעימות במרכז המבקרים של היקב. סיור כזה עולה 50 שקל לאדם והוא כולל טעימות של יינות ונשנוש קל.
יקב מדבר: סדן 10, רובע האמנים, ערד. טלפון לתיאום ביקור: 08־8662100.
התרעות פיקוד העורף