אבל לא כל יום כריסמס, והחגיגה הזאת לא מעידה על מצב התיירות הכללי בעיר, שבשנים האחרונות ידעה ירידה ניכרת במספר התיירים, בעיקר על רקע מבצע צוק איתן בקיץ 2014 וגל הטרור הפלסטיני שפרץ בספטמבר 2015. עם זאת, כפי שמעידים העוסקים במלאכה, בתקופה האחרונה חלה עלייה במספר התיירים המגיעים לעיר.
"המחצית השנייה של שנת 2016 נראית טוב מאוד מבחינת התיירות מחוץ לארץ, ורואים התאוששות אחרי המשבר העמוק, שפגע קשות בתיירות הנכנסת בכל הארץ", אומר טארק שחאדה, מנכ"ל עמותת נצרת לתרבות ותיירות. "בחצי השנה האחרונה ראינו עלייה גדולה במספר התיירים, במיוחד בחודשים אוקטובר ונובמבר. האינדיקציה שלנו היא התפוסה בחדרי האירוח ובתי המלון. הייתה עלייה ניכרת בהזמנות חדרים, עד כדי כך שהיו לנו הזמנות מעבר למה שיכולנו להציע. היו מקרים שבהם לא מצאנו חדרים פנויים בנצרת ונאלצנו להעביר אנשים ליישובים מסביבנו".
"כל מדינה הייתה רוצה שעיר כמו נצרת תהיה אצלה", מוסיף שחאדה. "צריך לבוא ולהגדיר מהם הנכסים הלאומיים שמעודדים תיירות. צריך גם לטפל בתשתיות בעיר, כמו למשל במערכות כבישים, בחניונים, ולדאוג גם לשימור העיר העתיקה. תיירות היא תעשייה שמכניסה מטבע זר על ידי תיירים שבאים מבחוץ. לכן צריך לעשות מאמץ כדי לעודד השקעות בתיירות כמו עידוד השקעות בתעשייה רגילה. למשל, ב־2008 הצלחנו לגייס ממשרד התיירות מענקים למי שיפתח חדרי אירוח או עסקים תומכי תיירות באזור העיר העתיקה, ואכן נפתחו כאלה. כלומר אם יעודדו משקיעים, הם יבואו. העיר העתיקה היא אחד הנכסים שאין כמותם במזרח התיכון".
"אנחנו מודעים למצב של העיר העתיקה", טוען מצדו ד"ר שריף שריף ספדי, מנכ"ל עיריית נצרת. "העירייה קיבלה לאחרונה תקציב של כ־20 מיליון שקל ממשרד התיירות כדי לשפר את התשתיות בעיר העתיקה ולהחזיר למקום את החיים הכלכליים והיזמות התיירותית. העבודה הייתה צריכה להתחיל, אבל נוצרה בעיה. הייתה החלטה ממשרד התיירות להכניס את החברה הממשלתית לפיתוח עכו כדי לבצע את העבודות האלה במקום החברה הממשלתית לתיירות, שעבדה בנצרת בפרויקטים בשנת 2000. הייתה התנגדות מצד התושבים לעבודת החברה הזאת, ובעירייה החליטו בשל כך לא לעבוד איתה. ראש העיר ביקש ממשרד התיירות לבחור בגוף ממשלתי אחר כדי לקדם את הפרויקט. אנחנו מקווים שמשרד התיירות ימצא פתרון לבעיה הזאת, ואז נוכל לקדם את הפרויקטים הרבים ולפתור את הבעיות הקיימות".
נצרת נחשבת כיום העיר הערבית הגדולה בישראל עם כ־75,000 תושבים, כ־70% מהם מוסלמים והיתר נוצרים. לפי הברית החדשה, מריה, אמו של ישו, ובעלה יוסף הקדוש התגוררו בנצרת, שבה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר כמה אתרים קדושים לנצרות.
למרות מצבה של העיר העתיקה, בימים אלה ניכרים ניצנים של התעוררות בה. "יש יוזמות של צעירי נצרת, שפותחים בתי קפה, מסעדות וברים, וישנו גם קפה חברתי", מספר שחאדה. "לפני כחודש וחצי נפתחה אקדמיה לאופנה בעיר העתיקה. אבל בלי עזרה העסקים האלה לא יכולים לשרוד. העירייה ומשרדי הממשלה צריכים להוביל יחד תוכנית כוללת לשיפור ופיתוח כלכלי וחברתי של העיר העתיקה. בעמותה שאני עומד בראשה אנחנו מטפלים בנושא של שיווק העיר, באירועים בעיר ולאחרונה גם בנושא של הכשרה", מוסיף שחאדה. "לפני שנה פתחנו מכון ללימודי תיירות, ניהול ותחבורה כדי להוריד את מספר המובטלים בעיר וגם כדי לנצל את הפוטנציאל שיש לעיר הזאת".
בימיה הטובים נצרת מושכת תיירים רבים לא רק מרחבי העולם, אלא גם מהארץ. "עונות השיא של הצליינים הן בחודשי ספטמבר־נובמבר ואפריל־מאי, ואילו דצמבר הוא החודש שבו הכי הרבה ישראלים פוקדים את העיר", אומר שחאדה.
את הישראלים שאולי חוששים להגיע, שחאדה מרגיע באומרו: "מבחינה ביטחונית, נצרת היא המקום הכי בטוח בארץ. פה ושם יש אולי הפגנות בנושא מסוים, אבל אין פה סכסוך בין דתות או סכסוך ערבי־יהודי. נצרת היא עיר מארחת, כל מי שמגיע אליה יכול להסתובב בנוחיות ובחופשיות, וגם המחירים מאוד אטרקטיביים במסעדות ובחנויות".
"אין ספק שדצמבר הוא החודש של הישראלים בנצרת. עכשיו, למשל, סגרתי עם חברת תיירות מקומית 500 חדרים לתאריכים 18־20 לדצמבר לרגל כריסמס. בין 18־24 לדצמבר אהיה בתפוסה מלאה, כי זה הזמן של החגיגה הכי גדולה בעיר ואנשים ממש מרגישים בחוץ לארץ. גם המלון כולו מקושט בעצי אשוח, יש ערבוב של אנשים מכל העולם, והאווירה היא אווירת חג".
"ישראלים מגיעים לנצרת, אבל לא מספיק", אומר גם ריאד אבו אסעד, מורה דרך שמדריך קבוצות בנצרת. "הבעיה הגדולה היא שאין מודעות לחשיבותה של נצרת, במיוחד אצל היהודים, למרות שהם תושבי הארץ. יש הרבה מה לראות בנצרת, ואנחנו יכולים להתגאות לא פחות מכל מקום אחר מתויר בעולם. יש עשרות מקומות ואתרים מעניינים בתוך העיר, שלצערי לא מוכרים לאנשים".
התרעות פיקוד העורף