דרך הצלילים: מסע מוזיקלי-היסטורי ברחבי באיטליה

נבקר בחבלי הארץ האיטלקיים לומברדיה ואמיליה רומנה, בבמה בה הוצגו כל יצירותיו של ג'וזפה ורדי, דרך הארמון בו שהועלתה האופרה הראשונה ועד ל"עיר הכינורות"

מאיר בלייך צילום: ללא
פאלאצו דוקאלה במנטובה
פאלאצו דוקאלה במנטובה | צילום: BMK.CC BY-SA 2.0 de

מונטוורדי (1567־1643) הוא יליד העיר קרמונה שעל גדות נהר הפו. בהיותה ממוקמת מצפון לנהר היא מצויה בתחומו של חבל לומברדיה. אנו התארחנו בחודש שעבר באגרוטוריסמו (B&B) "פינסטרה סול פו" – חלון על הפו - ממש על גדת הנהר אך בגדתו הדרומית, ולכן משכננו הזמני היה בחבל אמיליה רומנה. גשר מתכת שטוח, המזכיר גשרי ביילי ואורכו מאות מטרים, מחבר בין שתי הגדות מעל הנהר הרחב, המעניק חיים לשני חבלי הארץ.

כיוצרים רבים, גם השכלתו המוזיקלית של מונטוורדי נרכשה בכנסייה של עיר הולדתו. לאחר שזכה להכרה מסוימת, פנה אליו דוכס מנטובה, בן משפחת גונזגה, ולכבוד חתונת בנו הזמין אצלו יצירה בסגנון מוזיקלי, המבוססת על המיתוס של אורפאוס, שהתאהב בנימפה אורידיקה. על פי הסיפור המיתולוגי, ביום חתונתם אהובתו נפטרה מהכשת נחש, אזי הוא החליט להחזירה מארץ המתים, שאסורה לבני תמותה. אורפאוס, שהיטיב לשיר ולנגן, הצליח להפנט בזכות כישוריו אלה את שומרי הסף של השאול ולחלצה, וזאת בתנאי שבצאתו לא יביט לאחור, אליה, עד לשובם לעולם החיים. אולם בצאתו, בעוד היא בפנים, הוא לא עמד בפיתוי ואורידיקה נעלמה.

יוצריו של הסיפור האופראי במנטובה העדיפו להתעלם מהסוף המיתולוגי המר והעניקו לאורפאוס סוף טוב, וכך הוא נעשה אל. הנה כי כן, האהבה והמוזיקה ניצחו את המוות. בשלטונם של בני משפחת גונזגה, שהעניקו את חסותם לאמנים, ידעה מנטובה שנות פריחה במאות ה־15 וה־16. האתרים הבולטים שלה הם פאלצו דוקאלה (ארמון הדוכס) ובזיליקת סנט אנדריאה.

העיר קרמונה, שכנתה של מנטובה המרוחקת ממנה שעת נסיעה, אומנם גאה במלחין האופרה בן העיר, ושניים מפסלי דמותו של מונטוורדי מוצבים בכיכרותיה, אולם את פרסומה העולמי רכשה העיר בזכות הקשר מוזיקלי אחר – היא עיר הכינורות. בקרמונה נולד אנטוניו סטרדיברי (1644־1737), שההיגוי הלטיני של שמו, סטרדיבריוס, הוא שם המותג של הכינורות שיצר. האמן יצר כ־1,100 כלי מיתר, מהם שרדו כ־650. כמובן, אחת מכיכרותיה של קרמונה היא ככר סטרדיבריוס, ושם גם ניצב אחד מפסלי דמותו. את המלאכה למד סטרדיבריוס מבני משפחת אמאטי, שיצרו כלי מיתר בקרמונה ממחצית המאה ה־16 ועד למחצית המאה ה־18, ואחד מבניה, אנדראה, נחשב ל"אבי הכינור".

תגיות:
איטליה
/
תיירות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף