שנתיים חלפו מאז פרצה הקורונה, ואנחנו לא רואים את הסוף. בעוד ענפי תיירות נפגעו קשות, יש אזורים בארץ שמתעוררים לחיים. אחד מהם הוא אזור הר הנגב, אזור פורה בתיירות חקלאית שבמשרד התיירות החליטו לקדם.
לשם כך הם לוקחים חלק בשותפות תיירות הר הנגב - שותפות אסטרטגית של המועצות ירוחם, רמת הנגב ומצפה רמון, ששמה לעצמה למטרה לקדם את מרחב הר הנגב לתיירות פנים ולתיירות נכנסת (כשהקורונה וההגבלות יהיו מאחורינו). והאמינו לי, יש הרבה מה לקדם, כי מדובר באזור שיש בו המון פוטנציאל ולא הרבה התייחסות מגופים ממשלתיים. על חלק ממנו אספר כעת.
אל כל הכוונות הטובות הצטרפה גם קרן מיראז', קרן פילנתרופית, שמטרתה להפוך את הנגב למוקד תיירות בינלאומי לאגרו־טוריזם (תיירות חקלאית). אחד ממוקדי העניין שלה למשל הוא תיירות יין.
המדבר הוא לא המקום הראשון שעולה לנו לראש כאשר מדברים על תעשיית יין, אך מדובר בלא יותר מדעה קדומה. אומנם התרגלנו לראות ולשמוע על יקבים מצליחים בצפון הארץ, אך אזור המדבר מצליח להפתיע עם פריחה של יקבי בוטיק איכותיים.
אחד מהם הוא יקב פינטו, ששוכן בכרם ירוחם. הוא הוקם על ידי משפחת פינטו - משפחת נדבנים שמשקיעה לאורך השנים הרבה כסף לפיתוח האזור. היקב, שנמצא עדיין בשלבים של הקמת מרכז מבקרים, מוקף ביותר מ־100 דונם של גפנים. את היקב מנהל כיום דוד פינטו, והוא מארח בשמחה וברוחב לב סיורי טעימות וסדנאות יין.
בית המרחץ נמצא בתוך מבנה שהשתמר בצורה יפה, ובו יש חדר הלבשה בסגנון נבטי וחדרי רחצה, בכל אחד מהם היו מים בטמפרטורות שונות. המים, אם אתם תוהים, הגיעו מבאר שעומקה כ־60 מטר. עוד תוכלו לראות את מצודת העיר, שהייתה במרכז העיר ותפקדה הן כמקלט בעת הצורך והן כמקום התכנסות חברתית. יש גם שתי כנסיות מהתקופה הביזטית, אחת מהן כללה קתדרלה ואגן טבילה שנראה כמו צלב. כמו כן, יש מערת קבורה רומית שבתוכה ניתן לראות כ־20 כוכים ששימשו לקבורה.
התרעות פיקוד העורף