קשה להאמין, אבל החגים כבר מאחורינו, הילדים חזרו למסגרות, ושוב אפשר ליהנות מנפלאות הטבע בלי להיתקל בהמוני אדם בכל פינה. זה גם הזמן לנסות לברוח לים - רגע לפני שיהיה קריר -או לצאת לסופ"ש בגליל ולהתמכר לנופיו.
הארץ שלנו ברוכה במקומות יפים, אך יש משהו בגליל שמושך את המטיילים שמחפשים את החבילה הכוללת: נופים יפים, אתרי תיירות מרכזיים, אוכל מקומי, קצת אומנות וכמובן קצת אתגר.
השבוע נתמקד דווקא בגליל המערבי, שלא משנה כמה פעמים תבקרו בו, תמיד תמצאו מה לעשות. ואם נמאס לכם שוב לעשות וי על המובן מאליו, כמו מערות נמר וקשת, נחל כזיב או מבצר יחיעם, הנה כמה אופציות שכדאי לכם להכיר.
יחיעם: סטודיו למוזאיקה ולפיסול
בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מטיילי יום או סופ"ש משלבים ביקור קצר בגלריה. על הקשר בין עולם הטבע לעולם האומנות אין כמעט צורך להרחיב במילים, ולשמחתי עוד ועוד מטיילים עושים את החיבור הזה וקופצים לשאוב מעט מהאומנות המקומית כחלק מהטיול. ברחבי הצפון, וכמובן בגליל, יש אומנים ואומניות רבים שיוצרים בהשראת תמונת הנוף המקומית.
כזאת היא דלית בן שלום, אומנית מוזאיקה מכפר ורדים ובעלת סטודיו בקיבוץ יחיעם. הרבה מכירים את הקשר בין יחיעם לנקניקים משובחים, אך מעטים יודעים שבעבר חברי הקיבוץ גידלו טבק. כיום, הסטודיו שבו יוצרת בן שלום זה 21 שנה יושב בחלל ששימש בעבר כחדר לייבוש טבק.
"אתגר בהר"
מטיילים עם ילדים או שאתם עדיין מרגישים ילדים בעצמכם? ממש בקצה קצהו של הגליל המערבי נמצא הפארק האתגרי "אתגר בהר". הפארק, שנמצא בקיבוץ סאסא, יושב על חורש יפהפה ויש בו תוואי שטח טבעי שהופך אותו למושלם עבור ספורט אתגרי.
הפארק מתאים כמעט לכל אחד, בתנאי שאין לכם קשיים בניתוק מהקרקע לכמה שעות. ובאמת, מוצעות כאן פעילויות לילדים החל מגיל 3, ובאותה נשימה גם למבוגרים. הכל תלוי במידת האתגריות שכל אחד אוהב.
ומה יש בפארק? שלל מסלולי חבלים מותאמים לגיל (ובגבהים שונים), קיר טיפוס, אומגות ועוד. הפארק מחולק לשלושה מתחמים: בראשון יש מסלול חבלים נמוך שמתאים לבני 3-6, והם בכיף יכולים לבלות בו שעה פלוס.
אבל אל תתלהבו, כי זה לא מקום שאפשר להשאיר בו את הילדים ולשבת בכיף עם קפה בצד. לכל אורך המסלול הילדים זקוקים להשגחה ולעתים גם לעזרה. יש גם מסלול בינוני שמתאים לגילאי 6-9, והוא כבר יותר מרגש מבחינה אתגרית ואף יותר גבוה. והאחרון הוא לבני 9 ומעלה, ובו כבר מרגישים ממש רחוקים מהקרקע.
"טופולו": התאהבות מובטחת
אל בית הקפה והמאפייה "טופולו" הגעתי מעט סקפטית. קשה מאוד לשכנע חובבת פחמימות להצפין עד תרשיחא בשביל בית קפה, כשבכל מטר רבוע במרכז צץ לו בית קפה, ובטח ובטח כשמדובר בכזה שמתגאה במטבח נטול גלוטן. אבל לשמחתי הרבה, "טופולו" הייתה שווה כל קילומטר.
את "טופולו" הקימה ורד באר עם בעלה מוראד בשארה בשיא הקורונה. לשניים יש סיפור מעניין ומרגש. ורד נולדה בקיבוץ גשר הזיו, אך היגרה עם הוריה לארצות הברית כפעוטה. בשיחה איתה עוד אפשר לשמוע את המבטא האמריקאי. היא חזרה לצפון והכירה את מוראד, תרשיחאי במקור, שעבד איתה במסעדת "אדלינה" בקיבוץ כברי.
ורד, שאחותה צליאקית מעל 20 שנה, חלמה תמיד להקים מאפייה שבה תוכל להגיש מטעמים גם למי שנמנע מגלוטן. אף על פי שלא תיארה לעצמה איך יתגלגלו העניינים, היא מספרת שתמיד אהבה לבשל ולאפות וניסתה למצוא לאחותה פתרונות במטבח. עם השנים נחשפה ליותר חומרי גלם שמתאימים לאפייה נטולת גלוטן, וכשעבדה כסו שפית ב"אדלינה", היא שכללה את הידע שלה במטבח ללא גלוטן. יחד עם מוראד הם החליטו ללכת על החלום, והתוצאה היא מאפייה עם בית קפה במרכז הכפר העתיק תרשיחא.
הפיוז'ן של "הדרל'ה"
יציבות בעולם המסעדנות היא לא דבר שכיח, ובטח לא בפריפריה, לכן שמחנו לגלות שמסעדת "הדרל'ה" הוותיקה במעלות תרשיחא עדיין מחזיקה בגאון בטייטל של מסעדת שף מצליחה. אם אתם מטיילים ותיקים, אתם בוודאי זוכרים את המסעדה הוותיקה שצופה על אגם מונפורט.
מדובר במסעדת שף כשרה שהוקמה בשנת 2005 על ידי סיון והדר אמסלם, בני זוג שחלמו להביא מטבח איכותי לגליל המערבי. בשנים הראשונות הם הקפידו על מטבח בסגנון צרפתי מוקפד, וכיום הם זולגים יותר לכיוון של פיוז׳ן ישראלי. מה שאומר שיש כאן הקפדה על חומרי גלם איכותיים תוך ניסיון לעבוד עם מגדלים וספקים מקומיים, בשרים משוישים, דגת ים טרייה, וכמובן גם מנות צמחוניות ואפילו מנות מותאמות לצליאקים (רשומים בעמותת הצליאקים). לתפריט אחראי סיון, שף שלמד בין היתר בקורדון בלו ועבד במטבחים מצליחים באזור תל אביב.
התרעות פיקוד העורף