"אמא יש לי הפתעה בשבילך", עילי חזר מיום הלימודים שמח ומאושר, ביום קבלת התעודות. יום סיום המחצית השניה זהו סוג של יום חג. אני שמחתי בקרבי מאוד. ידעתי שהוא מצפה לקבלת התעודה ונזכרתי בימים ההם בזמן הזה, לפני אי אלו שנים בחטיבה ובתיכון, כמה הייתי מרוגשת ברגעים האלה ממש. השתקפות למאמץ העילאי שהשקעתי כל הסמסטר. כל המחצית. זה המקום לציין שהייתי תלמידה ששקדה על לימודיה, ברמות שלא הייתי מבלה במסיבה/ מועדון/ סרט/ עם חברים, אם היה לי מבחן בתחילת השבוע העוקב.
בין פילפולים והתפלספויות - אני מחיית השפה העברית של עצמי. הלימודים היו מקור גאוותי ועוצמתי וסיימתי את לימודיי בחטיבה ובתיכון בהצטיינות לימודית וחברתית וזה היה מקור כוח שהניע אותי קדימה בהרבה רגעים חשוכים מאוחר יותר בחיים בידיעה שאם אני רוצה משהו, אני מסתערת עליו במלוא הכוח.
ובחזרה לעילי. עילי סיפר לי כאמור, שיש לו הפתעה עבורי. הייתה לי הרגשה שמדובר בתעודת הצטיינות. אני ראיתי כמה הוא משקיע כל הסמסטר ואתמול, בוקר קבלת התעודות, אמרתי לו לאחר שאמר לי שיש לו הרגשה שהוא יקבל תעודה, שמבחינתנו הוא מצטיין תמיד, לא משנה מה. שעצם ההתמדה והאכפתיות היא הסיפור כאן.
מה גדולה הייתה ההתרגשות כשסיפר לי שקיבל שתי תעודות. הצטיינות לימודית והצטיינות חברתית. הרגשתי את הדמעות נקוות בעיניי. הרגשתי שהוא חש תחושת ניצחון של "יגעת ומצאת - תאמין". חיבקתי אותו, אמרתי לו כל הכבוד והתקשרנו בגאווה לספר לחסון ולמשפחה.
יש משהו בהצלחה של ילד שהוא מחיאות כפיים להורה שאתה. תעודת ההצטיינות שלו כתלמיד, מרגישה כתעודת הצטיינות שלך כהורה והקשר הסימביוטי ביני לבין עילי מרגיש מנצח תמיד.
התחושה שעילי אריה כה אכפתי ורגיש לזולת ותורם ועוזר, ריגשה אותי לא פחות מהישגיו הלימודיים. הידיעה שאנו כהורים מהווים דוגמא למעשיו ולפועלו יש בה משום חיוך נצחי בלב. גם ברגעים לא פשוטים בלימודים וברגעים מאתגרים מבחינה חברתית, עילי יודע לפעול מהלב השכלי ומהשכל הלבבי והביטחון שלו במעשיו כדי להטיב עם הסביבה, הוא משהו שאני לומדת כל העת כאמא.
כבר בתקופה הראשונה של חייו כשנולד והיה עולל מתוק ומתחשב ואני כמובן כאמא חסרת ניסיון לא הבנתי בכלל, הוא הראה לי את הדרך הנכונה בצחוקו המתגלגל והמרגיע. כל החרדות שלי נעלמו בחיוך אחד.
וכן, בצורה חד משמעית אני מרגישה שהתעודה היא קצת שלי. קצת שלנו, שלי ושל החסון.
מחיאות כפיים סוערות מהעולם על כך שאני אמא אחלה חמודה, ועם כל השריטות שלי, עילי גדל והופך להיות האיש הזה בעולם, דם מדמי שאני כה גאה בו, שיודע להאיץ את האור ואת הטוב בכל מקום בו נמצא.
וזאת כאמור גם הכרה בטוב ובהחלטות. אני מאושרת מהבחירות שעשיתי והסביבה המדהימה הזאת בנס ציונה שגדלנו לתוכה בזכות החסון שהכיר לנו עולם ומלואו מכל היבט אפשרי והאבא שהוא הפך להיות בשבע שנים האחרונות לעילי, כאילו גידל אותו מאז ומתמיד, עם קורט של אבק כוכבים שנועד לגדולות. ואין לי ספק שככה נמשיך בדרכו עם אורי ויהלי. כי כל הורה, הוא קצת ילד בעצמו, הזקוק לחיזוקים החיוביים והבונים.
התרעות פיקוד העורף