"יהודי מאוסטרליה רצה לעשות סרטון הסברה, ואני הצעתי לו רעיון מקורי. לבשתי בורקה והלכתי ככה לכותל. בכמה מדינות באירופה אסרו על ערביות לשים בורקה, ואני רציתי להוכיח לכל העולם שאני נכנסת ככה למקום הכי רגיש ליהודים, ואף אחד לא התנגד לכניסה שלי", מספרת שרה זועבי, ערבייה מוסלמית מצפון הארץ הפועלת למען מדינת ישראל. "רציתי להוכיח שבמדינת ישראל יש לי חופש דת ופולחן, שאני יכולה להיכנס לכל מקום קדוש. הסרטון שלי התפרסם ברשתות החברתיות וצפו בו מיליונים. דיברתי בערבית ואמרתי: 'תראו מה התגובות של היהודים במדינת ישראל', וזה תורגם לעברית ולאנגלית".


בקרוב מתכננת זועבי (47) לצאת בסדרת הרצאות בשם "נגד הזרם", המספרת את סיפורה. היא נולדה בכפר ערבי בצפון הארץ, עובדת במשרד ממשלתי, משמשת כמרצה לנהיגה מונעת ובמקביל מקדישה מזמנה לטובת הסברה ישראלית בחו"ל. "אני ערבייה מוסלמית ישראלית ציונית גאה, שמאמינה בזכותו של העם היהודי שתהיה לו מדינה בארץ הקודש", היא מבהירה. "גדלתי בבית מסורתי שבו לימדו אותי לאהוב ולכבד בני אדם. מאז ומתמיד הייתי גאה בכך שאני אזרחית מדינת ישראל. אף שמדינת ישראל סובלת מטרור אסלאמי קיצוני, היא שומרת על כל הדתות, וגם לנו המוסלמים יש חופש דת, פולחן ולבוש. זוהי מדינה שוות זכויות לכל אזרחיה. כל העולם מנסה להכפיש את שמה של מדינת ישראל, ואני בתור ערבייה מוסלמית שחיה בתוך העם היהודי, רוצה להראות שזה לא ככה".


זועבי, שהחליפה את שמה הפרטי הקודם רולא לשרה, מודעת לתהודה שיוצרים דבריה. "מה יותר טוב מעדות של ערבייה מוסלמית?", היא שואלת. "חברי כנסת ערבים אומרים שזו מדינת אפרטהייד, שזו מדינה גזענית, אז אני מוכיחה שהכל זה הכפשות ושקרים. אני עושה כל מיני סרטונים - לפעמים מטעם ארגוני הסברה שונים, ולפעמים אלה דברים שאני מסריטה בעצמי ומפרסמת בפייסבוק שלי. למשל, ביום העצמאות ה־69 למדינת ישראל, בסרטון שנעשה בשיתוף ארגון 'בומרנג', עמדתי מול הכנסת לבושה בחיג'אב ובירכתי את המדינה בערבית לרגל יום עצמאותה. גם ארגוני הסברה מחו"ל מזמינים אותי לסייע להם, והרציתי, למשל, בלונדון ובקלן". 


מי הקהל שאת מדברת מולו?

"לפעמים קהל אנטישמי או קהל עם דעות נגד המדינה. בהרצאות אני מדברת בעברית, בשפה של מדינת ישראל, ויש מתרגמים. ההשפעה שלי מאוד גדולה. ב־2017 אפילו דירגו אותי במגזין The Algemeiner בין 100 האנשים בעולם שהשפיעו לטובה על חיי העם היהודי". 


איזה תגובות את מקבלת?

"יש תגובות שליליות ויש חיוביות. מצד אחד, יש הכפשות, קללות ואיומים. קיבלתי גם מכות מערבים, איומים על חיי. מצד שני, העם היהודי מחבק אותי, תומך בי נפשית. קוראים לי גיבורה, צדיקה, טהורה. הרבה אנשים פונים אלי בפייסבוק מעיראק, מצרים, ירדן, מכל מקום שמדברים בו ערבית. הרבה ערבים אמרו שהשפעתי לטובה עליהם ושיניתי את דעתם. שואלים אותי: 'יש גזענות? יש אפליה?', ואני אמרת להם שאין אפליה, ועובדה שיש לנו גם חברי כנסת ערבים במדינה".


סרטון נגד החטיפה


בשל עמדותיה, חייה של זועבי, שהיא גם קרובת משפחתה של ח"כ חנין זועבי (בל"ד), אינם פשוטים. "חלק מהמשפחה נידו אותי, חלק לא דיברו אותי ויש חלק שמצדיקים את מה שאני אומרת, אבל פוחדים להגיד זאת בגלוי", היא מודה. "לא קל לשחות נגד הזרם, המחיר יקר מכל הבחינות, אבל אני הולכת עם האמת שלי. טוב לי במדינת ישראל, טוב לי בשלטון היהודי, טוב לי בין היהודים, אני לא רוצה שלטון ערבי. תראי מה קורה במדינות ערב - טבח, סבל. אין מה להשוות בין אישה שחיה במדינת ישראל לאישה שחיה במדינת ערב או אפילו בשטחים. איפה שיש שלטון ערבי, יש אפליה, סבל, אי־כבוד לאישה".


את דעותיה הביעה זועבי בפומבי לראשונה בריאליטי "מאסטר שף", שבו השתתפה לפני שלוש שנים. "מאז התחילו לפנות אלי אנשים מכל העולם וזה היה מרגש מאוד", היא מספרת, "אבל הדברים כבר התגבשו אצלי שנה לפני כן, כשחטפו ורצחו את שלושת הנערים בגוש עציון. הבן שלי, שאז היה בן 16 וכיום משרת בצה"ל, העלה סרטון נגד החטיפה, ומאז הפכנו לנרדפים במגזר. נאלצנו אפילו להבריח את הבן לחו"ל. שילמנו מחיר יקר, היו איומי רצח, תקפו אותנו, ומאותו רגע אמרתי: 'די, אני לא יכולה לשתוק יותר'". 


מה מניע אותך?

"האמת שבתוכי. אני מרגישה שאני שליחה. מפריע לי שמכפישים את העם היהודי, זה מוציא אותי מדעתי. נשארו לי חברים מוסלמים בודדים, הרוב התרחקו. קשה לי מאוד עם זה, אבל האמת שלי מחזקת אותי. אני קשרתי את גורלי עם המדינה ועם העם שחיבק אותי ונתן לי כבוד".