"התמונה הזאת צולמה יום לפני הניצחון של רבין בבחירות 1992, במסגרת שלושה ימים מלאים שבהם זכיתי להתלוות אליו. בתמונה הזאת יש מפגש בין שני ייצוגים של הישראליות: יצחק רבין ז"ל ואבטיח. הוא לוקח ביס, אבל לא נראה שהוא נהנה. המסגור של התמונה מסביר למה: מהשלט 'רק הליכוד יכול' ברקע ועד הסיטואציה כולה - שכנראה פחות מצאה חן בעיניו - להסתובב בשוק ולהסתחבק גם עם מי שהם לאו דווקא התומכים שלו. ממרחק השנים הסכין שבתמונה מצמררת עוד יותר. היום אף מאבטח לא היה נותן לסכין גדולה כזאת להתקרב לראש ממשלה. איך זה נגמר בסוף - כולם יודעים".
"הימים ימי צוק איתן. החופש הגדול בעיצומו ואיתו החום הישראלי, שמכה במלוא העוצמה, בעיקר בדרום הארץ. מדי יום ירדנו, הכתב אייל לוי ואני, לבקר באזורים שנפגעו מירי הטילים מעזה. באותו יום הגענו לאשקלון, לבית שספג פגיעה ישירה. בני הבית היו עדיין המומים, ולא מיהרו כל כך לדבר על מה שאירע יום קודם. הילד לא רצה לרדת מהידיים של אביו, שהסביר לו מה קרה לתריס, שתכף יתקנו הכל ושאין סיבה להיות עצוב. כנראה כך נראה נפגע חרדה. ראיתי את הילד ונזכרתי בילדיי שלי, בבית. חשבתי לעצמי במה הם שונים ממנו? ומה מונע מחמאס לגרום לפגיעה כזו גם בגוש דן? סיימנו את הראיון והמשכנו ליעד הבא. בסוף אותו היום חזרתי הביתה וחיבקתי חזק את ילדיי. קיוויתי שהם לעולם לא יצטרכו להתמודד עם טראומות כאלו".
"בחרתי בצילום המיוחד הזה כי הוא בבחינת ההתרחשות מאחורי הקלעים, אבל על הבמה, של הסכם קהיר ההיסטורי. נציגי ישראל, ארצות הברית, רוסיה, מצרים והפלסטינים עלו לבמה, עשרות הצלמים, לרבות צוות מעריב, דרכו את המצלמות וכיוונו את העדשות הטלסקופיות. ההתרגשות הייתה בשיאה כשהתברר שערפאת לא מוכן לחתום על ההסכם. לחצתי על מתג הצילום, כשהבחנתי שפרס צועק על ערפאת ומובארק מקלל אותו כאילו היה אחרון הפושעים. אני חייב להגיד שבדרך כלל אני מצלם כשהטקס מתחיל כדי לחסוך פריימים. כשיש 36 תמונות בפילם, כל נגטיב יקר מפז. 'בזבזתי' את תמונה מספר 0 בפילם לצילום הזה, ובסופו של יום, הייתה בידי תמונה היסטורית".
"בתמונה רואים רואים נזיר בתוך מערה, משקיף על מנזר מר סבא. זה נחקק לי בזיכרון כי נדיר שהכל מסתדר לך בפריים בצורה כזאת סימטרית וכי זה אחד המקומות המיוחדים שראיתי בחיי, והוא ממש פה בארץ. ישנתי שלושה ימים עם הנזירים המתבודדים, וזאת הייתה חוויה חד־פעמית. שמחתי מאוד שזאת הייתה כתבת שער והמון אנשים נחשפו למקום המדהים הזה".
"זה היה סיום מתוק עבור מכבי תל אביב, שבמזל גדול בכלל הגיעה לגמר גביע אירופה, שנערך בפעם הראשונה בתל אביב. היא ניצחה את סקיפר בולוניה במשחק ענק בהפרש הכי גדול שאי פעם היה במשחק גמר (44 נקודות). התמונה צולמה מיד עם שריקת הסיום ומשקפת את מצב הרוח של פיני גרשון, מאמן הקבוצה".
"אני עצמי שייט, גולש רוח, ושמחתי לחזות בפעם השנייה (אחרי המדליה שהביא גל פרידמן) בגולש רוח זוכה במדליה. בתמונה, שצילמתי רגע אחרי הזכייה של שחר צוברי במדליית ארד באולימפיאדת בייג'ינג, השייטים האחרים נושאים את הספורטאי הישראלי על הגלשן".
"מלחמה היא אירוע טראומתי - כזה שנצרב בזיכרון של כולנו - ובטח עבור מי שמתעד אותה. דווקא כשנשמעת אזעקה וכולם במנוסה, אני מתחיל במרדף אחרי הנפילה. כך הצלחתי להגיע בתוך שניות ולצלם את התמונה הזאת, שמסמלת עבורי את מלחמת לבנון השנייה – מלחמה ארוכה, עם טנקים, מטוסים וחיילים אמיצים, אבל גם כזו שהיו בה לא מעט אזרחים גיבורים ועורף חזק וקשוח".