"עזוב, אני לא כותב שירים", כך הגיב אקורדיוניסט להקת הנח"ל אי אז ב-65', כשהבמאי המיתולוגי שלה, דני ליטאי, הציע לו לנסות להלחין שיר שהגיע מיוסי גמזו, מהפזמונאים הבולטים באותו עשור, כדי להשלים את תוכניתה "בפעם ה-18", אז בכלל לא חשבתי על הלחנה", סיפר לי בראיון כעבור שנים אחדות. "אבל כשדני ביקש, הלחנתי ויצא שלאגר".

כך, כבדרך אגב, החל יאיר רוזנבלום, הוא האקורדיוניסט דאז של הנח"לאים, את מסעו המופלא אל תואר המלחין בהא הידיעה של שירי הלהקות הצבאיות. בשבת הקרובה, ה-6 בינואר, ימלאו 80 שנה להולדתו של מי שהיה מענקי הזמר העברי, שנפטר ב-96' מסרטן והוא בן 52 בלבד. להלן תמצית סיפורו וסיפורי עשרה מבין מאות להיטיו.

רוזנבלום היה מילדי ארץ-ישראל העובדת, בן להורים שעלו בשנות ה-30 מפולין לשכונת בורוכוב בגבעתיים. הוא גילה ניצוצות מוזיקליים כמעט מגיל אפס. "כשהמנגנת הייתה מגיעה לגו הילדים, יאיר היה יושב מוקסם לידה ועוקב אחרי כל תנועה שלה", העידה אחותו, עליזה. "כשהיה חוזר משם, הוא שר את השירים מהגן וניגן על השולחן כמו בפסנתר".

זאת הייתה ההתחלה. דודה מאמריקה הביאה לילד מפוחית-פה משוכללת. הוא למד בעצמו לנגן בה והיה לסולן בתזמורת בית הספר. כשהוריו קנו לו אקורדיון, מנצח תזמורת מכבי האש, שהוזמן ללמד אותו לנגן, פסק שאין מה ללמד אותו. בשנותיו האחרונות הוא עבד עם חבורות-זמר. ב-96' הוא זכה בפרס אקו"ם על תרומתו הענפה לזמר העברי, אך לא הגיע לטקס מאחר שמחלתו לקחה אותו מאיתנו. 

הגילוי שלו היה, כאמור, בלהקת הנח"ל. לימים גילה ליטאי מה הביא אותו להציע לרוזנבלום את הלחנת "חופשה רבע שנתית". "בנגינה של יאיר הרחתי רעיונות שמהם הסתמנה יכולת של מלחין", נימק. רוזנבלום, שזה מקרוב השתחרר וחשש מביקורתם המצליפה של חברי הלהקה, שתמול-שלשום פיזז עמם על הבמות, התנה את היענותו להצעה בכך שייאמר שמלחינת השיר היא אלונה טוראל, אז מלחינה צעירה בכותרות ורק כשהשיר הצליח, התוודה שהוא מלחינו. כעת, לסיפורי השירים בסדר הא"ב.

"בלילה על הדשא" - שיר הנושא לתוכניתה של חבורת הזמר של פיקוד הצפון, שהוקדשה כולה לשירי יאיר רוזנבלום, שכמנהלה המוזיקלי ביקש להעניק לה צביון ארץ-ישראלי. מחברת מילותיו, אסתר ניצב מקיבוץ בית-זרע, כתבה אותו לזכר בן כיתתה, שלמה ארד, שנספה בתאונה אווירית בסיני. אגב, רוזנבלום שאהב להלחין מוזיקה לסרטים, שילב שנה קודם לכן ב"רק היום", סרט הבתולין של זאב רווח כבמאי, את לחנו של השיר.

"בשמלה אדומה"- כמו אסתר ניצב, גם רותי ספרוני, הזמרת שחיברה את "בשמלה אדומה", היא מהיוצרים שרוזנבלום - אשר אמר לי בראיון בעבר, שלא מעניין אותו מיהם כותבי המילים של שיריו, אלא אם שיר טוב או לא - הפך עם מגע הזהב שלו שיר בודד שלהם ללהיט. לבקשתו, ספרוני שינתה את שורת הפתיחה "העולם עצר נשמתו" במה שהיה אמור להיות שיר-מחאה, ל"בשמלה אדומה ושתי צמות" וכך השיר בביצוע להקת הנח"ל עם הסולן מוטי פליישר תפס.

"גבעת התחמושת" - "זהו השיר ה'קרבי' ביותר", אמר יורם טהרלב על השיר שבוצע על-ידי להקת פיקוד המרכז לאחר מלחמת ששת הימים. "כל הציטוטים בו הם מראיונות עם לוחמים בקרב על גבעת התחמושת כפי שפורסמו ב'במחנה'. מיאיר שמעתי שאת הקצב של השיר הוא לקח מהשיר 'קרב הראל' של שלישיית 'גשר הירקון'. כששמעתי מה שהלחין, זו הייתה הפעם היחידה בחיי ששיר שאני כתבתי צמרר אותי משמיעה ראשונה".

"ונתנה תוקף" - "ימים אחדים לפני יום כיפור סיפר לי יאיר, שבאותן שנים חי אצלנו, בבית השיטה, שיש לו לחן ל'כל נדרי' וביקש שאשיר אותו בטקס במשק", העיד חנוך אלבלק, מורה לספורט שזימר בחבורת הזמר "אשקולית" ובלהקת "הגבעטרון". "כשאמרתי לו שלא אוכל לשיר את המילים בארמית, הוא מצא בספר של פנחס שדה את הפיוט ליום כיפור 'ונתנה תוקף', מאת ר' ברוך ממגנצא. אגב, יאיר נמנע מלהלחין את השורה האחרונה שבו, 'ואתה הוא מלך, אל חי וקיים', בטענה שזה לא יתאים לקיבוץ החילוני שלנו".

"מה אברך" - השיר שגילה את רחל שפירא. היא חיברה אותו לזכר אלדד קרוק, בן כיתתה בקיבוץ שפיים, שנפל במלחמת ששת הימים. רוזנבלום נחשף אליו,  כשהתארח בבית ההבראה של הקיבוץ לאחר שנפצע בתאונת אופנוע ומצא שם את השיר בחוברת זיכרון לזכר קרוק. השיר, שבוצע על-ידי להקת חיל הים, פרסם גם את הסולנית שלו, רבקה זוהר.

"מסביב למדורה" - דרך יאיר רוזנבלום הגעתי לאלתרמן כשהביא אלינו את השיר 'מסביב למדורה', שבכלל לא היה אמור להיות שלנו", מעידה דורית ראובני, מי שהייתה סולנית להקת פיקוד המרכז. "ליאיר היה בלהקת הנח"ל ויכוח על השיר הזה והוא העביר אותו אלינו. בשביל חבר'ה צעירים כמונו לקבל על הכתפיים הרכות שלנו מאסה כזאת של אלתרמן זו הייתה חוויה עוצמתית והשיר  שינה את חיי כזמרת".

"על כפיו יביא" - ראשיתו של השיר בכתבה של יורם טהרלב ב"במחנה נח"ל" על בעלי מקצוע שפגש ברמלה. אחד מהם הציג בפניו כיסא מפואר מעץ וסיפר לו שיצר אותו לקראת בואו של אליהו הנביא, שנחשב כמבשר המשיח, שכידוע טרם הגיע, אך נשאר שיר מקסים שרבקה זוהר לא זכתה איתו בפסטיבל הזמר והפזמון.

"שיר לשלום" - "פגשתי את יאיר ב'קליפורניה' של אייבי נתן מיד לאחר מלחמת ששת הימים, שבה איבדתי רגל בקרב על ירושלים", סיפר יעקב רוטבליט. "בהחלטה של רגע הוא החליט להצטרף אלי לנסיעה לאנגליה, שם כתבנו במטבח קטן את השיר, שאותו שמעתי לראשונה לאחר שובי מלונדון".

מירי אלוני: "שיר לשלום' נכתב בהשראת המחזמר 'שיער' ודור ילדי הפרחים בארצות הברית. ידוע הסיפור על גנדי שניסה לעצור אותו בגלל התוכן שלו, אבל קבענו עובדה כשמיהרנו להקליט את השיר ולהעביר אותו לרדיו. מי חשב אז, שכעבור שנים ניפרד איתו מרבין, שם בכיכר, בערב הנורא ההוא".

דני ליטאי: "יאיר עשה בלהקות מה שרצה. כך היה עם 'שיר לשלום', שיר שהיה מיועד ללהקת חיל הים. עד שהוא הגיע, תוכנית הלהקה כבר הייתה סגורה. יאיר לא חשב פעמיים והעביר את השיר ללהקת הנח"ל". 

"שירו של צנחן" - "כשאלוף הפיקוד, רחבעם זאבי (גנדי), בא לראות את התוכנית של להקת הנח"ל, קוממה אותו השורה 'שייפתח עלי", נזכר יורם טהרלב. "זאת, מפני שלטענתו עלתה ממנה אפשרות שהמצנח לא ייפתח. ואז עם החוש היצירתי שלו הוא שינה ל'כשייפתח' והכל נהיה בסדר".