בשל קשיים של תלמידים מהמגזר הערבי בשליטה בשפה העברית, במשרד החינוך החליטו להרחיב את פרויקט "עברית על הרצף", שנועד להביא לשיפור וקידום שליטתם בשפה בדגש על חיזוק מיומנויות הדיבור והשיקו את תוכנית "עברית תעסוקתית". מדובר בתוכנית לכיתות י'-יא' שפעלה בשנה שעברה כפיילוט במספר בתי ספר והשנה היא מתוכננת להתרחב לכלל התלמידים במגזר הלא יהודי.

היקף הלימודים הוא 30 שעות בשנה המתבצע בהדרכת מורים דוברי השפה העברית כשפת אם. התוכנית שמה דגש על השתלבות בתעסוקה ומעניקה לתלמידים כלים, מיומנויות וכישורי חיים המסייעים בקבלה לעבודה, כמו כתיבת קורות חיים, כתיבת מיילים מקצועיים, קריאת מודעות דרושים והכרת זכויותיהם כעובדים.

במשרד החינוך מסבירים כי הניסיון מלמד שלעתים קרובות בוגרי מערכת החינוך במגזר הלא יהודי מתקשים בקבלה לעבודה עקב אי הכרת השפה העברית המדוברת ואי ידיעת מונחים בסיסיים בעולם התעסוקה. במסגרת התכנית, התלמידים יבצעו סימולציות של ראיונות לעבודה ובכך ילמדו להכיר את עולם התעסוקה הישראלי ויצברו ניסיון שיעצים את ביטחונם האישי.

ידיעת העברית תאפשר צמצום פערים חברתיים, מנוף לקידום חברתי כלכלי ומפתח להשתלבות בחברה הישראלית מבחינה כלכלית ותרבותית. כמו כן, השליטה בעברית היא תנאי להשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל שבהם מלמדים בעברית. במשרד החינוך סבורים שככל שתלמידי החברה הערבית ישלטו יותר בשפה העברית כך השתלבותם בחברה ובמשק תהייה טובה וקלה יותר.

"השליטה בעברית תחזק את הביטחון העצמי"

ד"ר האני מוסא, מנהל תחום דעת עברית במגזר הערבי, מדגיש כי: "התוכנית תסגור פערים שפתיים של הלומד הפונה לשוק התעסוקה וללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. שליטה מספקת בעברית תעסוקתית תחזק את הביטחון העצמי של הבוגר ותעודד אותו להגיש מועמדות למשרות המוצעות בשוק". גם במכון דוידסון לחינוך מדעי הבינו ששליטה בשפה העברית היא אחד מהקשיים הבולטים הגורמים לנשירה בקורסים לתלמידי תיכון מצטיינים במכללה האקדמית לחינוך אורנים.

לאחר שגילו שאחוזי הנשירה כמעט כפולים מהמגזר היהודי הם שינו את הקורסים בדגש על לימוד השפה העברית. ד"ר אבי גולן, רכז תוכנית "מעלה"-מצטיינים ערבים למדע והנדסה במכון דוידסון לחינוך מדעי: "אנחנו מתעקשים ללמד בעברית מתוך הרעיון שלמוסדות האקדמיה אין זמן להתעסק עם זה. ילד הרוצה להשתלב באקדמיה או בהייטק חייב לשפר את העברית ולהיות רהוט לגמרי".

ד"ר גולן מסביר כי התוכנית הוקמה לפני שנתים לאחר שאנשי המכון נחשפו לנתונים לפיהם יש פחות משני אחוז מרצים ערבים באקדמיה ומספר דומה ואולי אף פחות בהיי טק: "ילד שגדל בחברה הערבית השפה העברית היא ככל הנראה השפה הרביעית שהוא לומד אחרי ערבית מדוברת, ספרותית ואנגלית. רוב האוכלוסייה הערבית חיה ככה שהיא לא פוגשת אוכלוסייה עברית בכלל והרוב המכריע של התלמידים מתקשה בלהגיד משפט פשוט כך שברור שללמוד חומר אקדמי מסובך זו מכשלה גדולה עבורם".

לטענת ד"ר גולן, "את ההשתלבות בתעשיה ובאקדמיה נוכל לבדוק רק בעוד חמש-עשר שנים, לאחר השלמת התארים המתקדמים, אבל את הקפיצה ביכולת ההתבטאות בכתב ובעל פה בעברית ואת איכות ועומק עבודות החקר שהם כותבים, ניתן לראות כבר עכשיו".