סבב מינויים בממשלה? לכתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים יש משמעויות משפטיות, פוליטיות ואישיות. אולם מלבד זאת, יש הם משפיעים גם על הרכב ממשלת המעבר בראשה הוא עומד. מלבד היותו ראש הממשלה, נתניהו מחזיק גם במספר תפקידי שרים, שאותם יהיה עליו לעזוב בשל כתב האישום נגדו. 
בית המשפט העליון קבע ב-1993 כי שר או סגן שר לא יכול לכהן לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. ההחלטה ניתנה אז בעקבות עתירות נגד ראש הממשלה דרז, יצחק רבין ז"ל, שדרשו ממנו לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי, שניהם אנשי ש"ס. מאז, כל שר שהוגש נגדו כתב אישום, נאלץ לפרוש מתפקידו, כשהאחרון הוא שר הרווחה לשעבר, חיים כץ מהליכוד. נתניהו מכהן, בנוסף לתפקידו כראש ממשלה, גפ כשר החקלאות, שר התפוצות, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ושר הבריאות. כעת, על פי פסיקת בג"ץ, הוא ייאלץ למנות מחליפים לתפקידים אלו. 
לעומת תפקידי שרים, חוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש ממשלה יכול להמשיך לכהן בתפקידו גם כאשר מוגש נגדו כתב אישום, משום שמדובר בתפקיד שהחלפת המחזיק בו כמוהו שהחלפת הממשלה כולה.

כזכור, נושא כתב האישום נגד נתניהו עמד במוקד המגעים הקןאליציוניים לממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן. במפלגתו של בני גנץ סירבו לשבת בממשלה של נתניהו כעומד נגדו כתב אישום, ואילו בליכוד דרשו שבהסכם הרוטציה ייקבע שנתניהו יהיה הראשון. נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אף הציע פשרה על מנת לפתור את המצב, והעלה מתווה שבו נתניהו יכהן ראשון כראש ממשלה, אך ייצא לנבצרות כאשר יוגש כתב האישום. בסופו של דבר לא צלחו המגעים וגם נתניהו וגם גנץ נכשלו בניסיון להקים ממשלה. 

בעקבות זאת, היום החלה תקופת 21 הימים, שבהם המנדט להרכבת הממשלה עבר לכנסת, ובה כל אחד מחברי הכנסת שיקבל תמיכה של 61 ח"כים, יוכל להרכיב ממשלה. לאחר תום תקופה זו תלך המדינה לבחירות נוספות - בפעם השלישית תוך פחות משנה.