ועדת החוקה, בראשות חבר הכנסת יעקב אשר אישרה הבוקר (ראשון) את הארכת תוקף מצב החירום שהוכרז על ידי הממשלה ב-60 ימים נוספים, עד ה-6 בנובמבר. חבר הכנסת ניצן הורוביץ הצביע נגד. כעת הוועדה עברה לדון בתוכנית הרמזור, כאשר בדיון משתתפים בין היתר פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו וסגן שר הבריאות ח"כ יואב קיש. בתחילת הדיון אמר ח"כ אשר: "אנו הולכים לדון בתוכנית הרמזור. נשאל את השאלות הנכונות ונעסוק בההשפעות על הציבור. לאשר או לא לאשר את תכנית הרמזור".
הוא הוסיף כי "בשעה ארבע וחצי תתכנס ועדת שרים לנושא הגבלים וסגרים. במהלך הדיון שלה יוחלט האם יוטלו סגרים על ערים, ואם כן - איפה". חבר הכנסת אמר עוד כי "ההחלטות שלהם יובאו אלינו בהקדם האפשרי לאחר ההחלטה הלילה או מחר בבוקר או מחרתיים".
סגן שר הבריאות אמר במהלך הדיון כי "אנו נוקטים במדיניות לפיה קודם כל יהיה ניסיון לעצור את העניין בטיפול אזורי. יש מי שחושב שאיחרנו את המועד, וצריך לטפל במישור הארצי. יתכן שהם צודקים". הוא הוסיף: "אני מאוד מקווה שהמהלך האזורי יוכיח את עצמו. הרמזור בנה את היכולת להתייחס למדינת ישראל ברמה האזורית לכן החשיבות הגדולה שאני רואה באישור הרמזור בוועדה".
חברת הכנסת איילת שקד שאלה את גמזו "מתי תוכלו להגיד שהמערך לקטיעת שרשרות ההדבקה מוכן? ז״א אם תשקלו הגבלות משמעותיות על כל הארץ מתי המערך יהיה מוכן?". הוא השיב: "המערך יהיה מוכן באופן מלא להתמודד עם כאלף נדבקים ביום בתחילת חודש נובמבר". שקד השיבה: "בסדר אז המשמעות היא שאין מה לדבר על הגבלות על כל הארץ לפני נובמבר. הציבור צריך לדעת".
גמזו הדגיש: "אנחנו עושים יותר קטיעות אבל כשיש התפרצות כזו באוכלוסיות שונות אי אפשר לקבל את מלוא האפקטיביות אם כי כמות הקטיעות עלתה. ברגע שיש 2000 נדבקים ביום ואני משתלט על 800 וקוטע, זה עוזר לנו להקטין את מקדם ההדבקה מתחת ל-1". הוא ציין כי "פקע"ר נמצא היום במעל 60 רשויות מקומיות ויש חבירה בין רשויות חזקות שעושות את הדברים בעצמן. עד ראש השנה כל המערכות מתחברות למערכת ניהול שיחות אחת מפוקחת עם מדדי איכות מלאים של כל מערכי החקירות בישראל".
ח"כ אשר הוסיף: "הרמזור אינו כלי זיהוי בלבד לצורך סגרים אלא תכנית שלמה המדברת על אלו הגבלות יוטלו על הפעילות ועל חיי התושבים. התכניות שמכין משרד הבריאות והפרויקטורים נועדו למנוע שצהוב יהפוך לכתום ולאדום. זה לא כלי להורדת שאלטרים. היה צריך ללכת למשהו נקודתי באותן רשויות בהן יש בעיות. הוועדה עבדה חודשיים וחצי יום ולילה על הארכת התקש"חים וחקיקת קורונה. נקטנו צעדים קשים וקנסות. ההחלטה שמסתמנת כרגע בעניין הסגרים לא נראית נכונה ונדון בכך כשזה יגיע אלינו".
פרופ' גמזו הוסיף: "כשאתה הולך להיבדק ולא מחכה או מחביא ברגע שיש סימפטום בדיקה אז שיעור הבדיקות יהיה 5% ולא 25%. כשמתעכבים והולכים רק כשיש סימפטומים מגיעים ל-25%. זה מה שקורה בישראל. אין שיעורים כאלו בעולם. בארץ יש תופעה ש'יש לי קצת סימפטום ואם אבדק חלילה אהיה חיובי ואני צעיר' ואנשים חוששים על פרנסה ומשפחה. זו תופעה שאנחנו רואים גם בחקירות שאנשים עם סימפטומים מושכים ימים וזו תופעה שאנחנו רוצים למנוע אותה. חוששים גם להיבדק כדי לא לצבוע את היישוב. גם אם מסכת הבדיקות תיצור אחוז גבוה יותר עדיין התוצאה תהיה יותר ירוקה ביישוב".
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר במהלך הדיון כי "בשוק מחנה יהודה יש הצטופפות של אלפי חילונים ולא שמענו שמתעסקים אתם כמו באומן. כשההתעסקות כל הזמן באומן והתעלמות ממה שקורה בבלפור - יש שם 15 אלף מפגינים זה פוגע באמון".
ח"כ אסנת מארק (ליכוד) ביקשה מהפרויקטור לומר לוועדה האם יש לו נתונים על שעורי ההדבקה בהפגנות. ח"כ הורוביץ פנה לגמזו, ואמר: " אנו עומדים לקראת סוג של אסון בחגים. למה לא להגביל את זה למרחב פתוח בלבד? מה גם שביום כיפור המשטרה לא תוכל לעשות אכיפה על הכנסויות בבית כנסת. אנו הולכים בעיניים פתוחות לקטסטרופה".
ח"כ גדעון סער (ליכוד): "אני מתנגד לסגר כללי בוודאי היום בהתחשב במכלול הנתונים הקיימים. כי זה צעד קשה מאוד לכלכלה ולחברה. וזה צריך להיות מוצא אחרון".
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הסביר: "הפגנות צריכות להמשיך להתקיים. זה הבסיס של חופש הביטוי. אני תומך ביכולת להפגין . אבל גם להפגנות יש כללים והם צריכים להישמר. זה שמותר להפגין זה לא מותר לעשות כל מה שצריך אבל אני לא בעד להגביל הפגנות".
גמזו וגרוטו השיבו לטענות והמענות של הח"כים. "מדברים את הדעה שלי עד שאמרו שאני מכחיש קורונה. ניהול האירוע הוא לא רק רפואי - צריך להסתכל פה על רפואה וכלכלה, ולראות מה זה עושה לנפש ולא למהר לסגרים", הסביר גמזו בראשית דבריו, "בישיבות הקבינט הראשונות הייתי צריך להתמודד עם דעה לא רווחת. אני רואה את הצד של החברה והכלכלה ואת הקריסה של הרבה מאוד אנשים ובורח מזה. גם עכשיו.
יש אנשים שאומרים הוא משוגע. איך הוא פותח את מערכת חינוך. איך הוא שם רמזור. בסוף האחריות עלי".
הוא הוסיף: "אני כן אני רואה את החברה, הכלכלה והקשיים של אנשים שרוצים לחזור לחיים שלהם ועסקים שקרסו. בטח שאני רואה את החברה הערבית והחרדים. חלק מהבעיה שלא טפלנו בחברות האלה לאורך שנים". לדבריו, הקורונה מתלבשת על מצבים קשים מבחינה כלכלית וחברתית – צפיפות וכדומה. "זה לנגד עיני ואני לא מחפש דווקא להקשות על המקומות האלה", הדגיש, "אני משתדל להתרחק מסגר כללי כמה שאפשר. יש אנשים שאומרים רוני לא תהיה לך ברירה אבל אני מתרחק מזה. סגר כללי נוסף במדינת ישראל זה קושי ושבר יותר גדול..
צריך להתרחק מזה ולנשוך את השפתיים".
"אני מקבל ארטילריה - לא ראיתם דבר כזה, וזה מגיע לא רק מהחרדים, שם אני מקבל ארטילריה מאורגנת שבן אנוש רגיש לא יכול לעמוד בה. אני אוהב את החברה החרדים וחי אותה ביום יום. בעקבות האירוע של אומן ואירועים אחרים אני חוטף ולא מאחל לאף אחד", אמר הפרויקטור, "אחרים לא היו עומדים בזה. זה רק היכולת שלי. זה לא פשוט. אני חוטף הרבה יותר מראשי הרשויות. זה מאורגן וזה נועד להחליש אותי".
גמזו הסביר: "שואלים אותו למה לא סגרים בהדרגתיות? אין לנו זמן לזה. יש התפרצויות בחברה הערבית והחרדי. זה מאוד מטריד אותי. זה גם סגירה של חנויות ועסקים. זאת מגבלה פנימית בתוך הישובים.
"עירית בני ברק עובדת בנושא, וכל הכבוד לה", הוסיף גמזו, "אני לא רוצה שהרב רובינשטיין יראה בזה חוסר אמון ביכולת שלו או בעבדות העירייה, אבל המשימה היום קשה יותר. חלק נובע מ-א' באלול מבתי הספר והישיבות הקטנות. הם חוזרים הביתה זה עוד הדבקות. אני חייב לתת מענה ולא יכול לעמוד מהצד". הוא הסביר: "עד לפני עשרה ימים אמרתי וואלה בני ברק מתפקדת. בקרתי שם. אמרתי כל הכבוד. אבל כשראיתי את הגדול בעשרה ימים האחרונים אני מרגיש לא נוח. חובה לעזור להם. סדר זה אמצעי בכל העולם. זה כלי טיפול בקורונה. תבינו את זה - זה לא עונש".
הוא ציין: "אנו כעת עומד על ב-44 אלף בדיקות ליום ב-1 בנובמבר מבר נגיע לשישים אלף, לאחר מכן תוך חודשיים נגיע למאה אלף . התכנון שלנו להגיע עד לסוף השנה למאה אלף בדיקות ביום. אנחנו רוצים להתקרב לחורף עם מאות מאומתים". לדבריו, עוצר לילי מונע אך ורק דברים כמו חתונות, בעיר כמו בני ברק אתה לא מונע הרבה מגעי הדבקה. המגעים שראינו בעשרה הימים האחרונים קשורים לפתיחת מערכת החינוך והמשך הדבקה בבתים. רק סגר לילי לא יעזור".
הפרויקטור הדגיש: "יותר ממחצית שיעורי ההדבקה באים מחתונות. 500 בחברה הערבית מתוך 700 ביום באים מחתונות. לכן הצורך הקריטי שלנו לעצור את זה גם באלמנט של עוצר לילי". בתגובה, ח"כ אשר צעק על גמזו: "אל תהיו עם אצבע קלה על השאלטר. גם אני נהלתי איזה קיוסק יומיים. ץתחשבו עוד פעם! יש לך עוד שעתיים. אל תלכו על הורדת שאלטר לגמרי. זה לא יילך בשטח! גם אני מקצועי!".
גמזו אמר בהמשך: "אני לא משיחי לכיוון של סגר אבל אני גם לא משיחי לכיוון של אנטי סגר. אם אתה רואה שזה לא מצליח אסור לשלול לחלוטין את הסגר כאמצעי שעוזר לחברה לעצור את התחלואה ושומר על הקשישים". הפרויקטור הוסיף עוד כי "לפרק חתונה של 700 איש ברחוב באום אל פאחם זה לא משטרה. זה צבא".
ממחר, כאמור, צפוי סגר על 8־10 מהיישובים המוגדרים כאדומים, ובהם בני ברק, אלעד, טירה, כפר קאסם ואום אל־פחם, סכנין, דליית אל־כרמל, לקיה ונתיבות. החלטה סופית לגבי היישובים שעליהם יוטל הסגר תתקבל במהלך היום. הסגר על אותם יישובים יכלול הגבלת כניסה ויציאה מהיישוב, הגבלת תנועה של עד 500 מטרים מהבית, סגירה של מוסדות החינוך, למעט הגנים והחינוך המיוחד, סגירת עסקים, למעט מרכולים וחנויות פארם, וצמצום התחבורה הציבורית למינימום האפשרי.
בנוסף, בעוד כ־20 יישובים אדומים שבהם מצב התחלואה פחות חמור - יוטל סגר לילי מ־19:00 עד 5:00, ולא תהיה הגבלה על כניסה ויציאה מהיישוב. כמו כן, ישנן מספר ערים עם תחלואה גוברת בימים האחרונים, שמוגדרות ככתומות ועלולות להפוך בימים הקרובים לאדומות. מדובר בטבריה, בית שמש, רהט, אשדוד, ואשקלון.